יום שישי, 24 באפריל 2015

צוואות השבטים

צוואות השבטים
צוואת ראובן בכור יעקב ולאה
פרק א א) העתקת צוואת ראובן אשר ציווה לבניו לפני מותו, בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו.
ב) ויהי מקץ שנתיים ימים אחרי מות יוסף, כאשר חלה ראובן ויבואו בניו ובני בניו לראותו.
ג) ויאמר אליהם: בני, הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותיי.
ד) ויהי כאשר ראה שם את יהודה ואת גד ואת אשר אחיו, ויאמר אליהם: חזקוני ואשב ואומר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי, כי הנה אמותה הפעם.
ה) ויתחזק וישב ויישק להם, ויאמר אליהם: שמעו אחי ובני, והאזינו אל ראובן אביכם את אשר אצווה לכם.
ו) הנה העידותי בכם היום את אלוהי השמים, אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי, ואחלל יצוע יעקב אבי.
ז) ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי ה' על ירכי שבעה חדשים, ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל ה', כי אז חפץ ה' להמיתני.
ח) כי בן שלושים שנה הייתי כאשר עשיתי את הרע בעיני ה', ושבעה חדשים חליתי עד מות.
ט) ואחרי כן נחמתי ונעניתי ברצון נפשי שבע שנים לפני ה', ויין ושכר לא שתיתי, ובשר לא בא אל פי, וכל מאכל תאווה לא אכלתי, ואתאבל על עווני כי גדול, אשר לא נעשה כזאת בישראל.
פרק ב א) ועתה שמעו אלי בני את אשר ראיתי על דבר שבעה רוחות התוהו באבלי.
ב) כי שבעה רוחות נתנו נגד האדם והם ראש כל מעשי נערות.
ג) ושבעה רוחות אחרים נתנו לו כאשר נוצר, ובהם יהי כל מעשה האדם.
ד) הראשון הוא רוח החיים אשר בו יוסד קיום האדם, השני הוא רוח הראיה אשר בו תוצר התאווה.
ה) השלישי הוא רוח השמיעה אשר אתו תבוא חכמה, הרביעי הוא רוח הריח ואתו נתנו הטעם ושאיפת האוויר והנשימה.
ו) החמישי הוא רוח הדיבור ואתו תבוא תבונה.
ז) השישי הוא רוח הטעם, ועל ידו תהיה אכילת כל מאכל ומשקה, ועל ידו יוצר הכוח כי במאכלים יסוד הכוח.
ח) הרוח השביעי הוא רוח ההולדה והמשגל, ועל ידו יבוא החטא בתאוות החשק.
ט) ועל כן אחרון הוא במערכת הבריאה וראשון לנער, כי מלא הוא כסילות, ואת הנער יוביל כעיוור אל בור וכבהמה אל שחת.
פרק ג א) ואחרי כל אלה עוד רוח שמיני, רוח השינה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות.
ב) ובכל הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים.
ג) לראש יכון רוח הזנות בטבעו ובחושיו, הרוח השני הוא רוח הבטן אשר לא תשבע, השלישי הוא רוח הריב בכבד ובמרה.
ד) הרביעי הוא רוח החנופה ואחיזת העיניים למען ישא חן בהיכנעו לפני איש.
ה) החמישי הוא רוח גבוהה למען יתפאר ויתגאה, השישי הוא רוח השקר בשואה וקנאה לבדות אמרים ולהסתיר אמרים ממשפחה ומרעים.
ו) השביעי הוא רוח הרשע, ואתו גנבות וגזלות, למען ימלא תאוות נפשו, כי הרשע יתחבר בערמה עם כל הרוחות האלה.
ז) ועם כל אלה יתחבר רוח השינה והוא רוח עוועים והזיה.
ח) וככה יאסוף כל נער כי יחשיך דעתו מאמת, ולא יבין בחוקת ה', ולא ישמע למוסר אבותיו כאשר סבלתי גם אני בנעורי.
ט) ועתה בני, אהבו אמת והיא תנצרכם, שמעו אל דברי ראובן אביכם.
י) אל תפנו אל פני אישה ואל תתחברו עם אשת איש, ואל תתערבו בעסקי נשים.
יא) כי לולא ראיתי את בלהה רוחצת במקום סתר, כי עתה לא נכשלתי בחטא הגדול הזה.
יב) כי כאשר נתפשו מעיני בראותי את עריית האישה, לא נתנה שינה לי עד אשר עשיתי את התועבה הזאת.
יג) ויהי כאשר הלך יעקב אבי אל יצחק אביו, בעת היותנו במגדל עדר על יד אפרת בבית לחם, ותהי בלהה שכורה ותשכב עירומה בחדרה.
יד) ואני בבואי ואראה את ערוותה, ואעש את הנבלה, והיא לא חשה ואשאירה ישנה ואצא.
טו) ומלאך אלוהים הודיע מיד לאבי על דבר פשעי, ויבוא ויתאבל עלי ובה לא נגע עוד.
פרק ד א) ועל כן אל תפנו בני אל יפי הנשים, ואל תפנו לבכם אל מעשיהן, והתהלכו בתום לבב ביראת ה' ובמעשים טובים, ובתורה תהיו עמלים ועל יד עדריכם, עד אשר ייתן ה' לכם אישה אשר ירצה הוא בה, למען לא תענו כאשר עניתי אנכי.
ב) כי עד מות אבי לא היה לי עוז להביט בפניו, או לדבר עם איש מאחי מחרפה.
ג) וגם עד עתה יכני לבי על פשעי.
ד) ואבי עוד הִרבה לעודדני ויתפלל אל ה' בעדי, למען יסור מעלי חרון אף ה', כאשר גם הראני ה'. ולמן העת ההיא עד היום נשמרתי ולא חטאתי.
ה) ועל כן בני, הנני אומר לכם: שימרו את כל אשר אצווה אתכם ולא תחטאו.
ו) כי שחת לנפש חטא הזנות, כי ירחיקה מעם ה' ויקרב אותה אל האלילים, כי הוא יוליך שולל את הדעת ואת התבונה, ויצעיד נערים בלא עתם שאולה.
ז) כי רבים חללים הפילה הזנות, כי אם זקן יהי האיש או רם היחש, אם עשיר ואם דל, תעט עליו חרפה לפני בני אדם ושחוק יהי לבלייעל.
ח) הלא שמעתם על דבר יוסף כי נשמר מאישה, ואת מחשבותיו טיהר מכל זנות, וימצא חן בעיני אלוהים ואנשים.
ט) כי רבות עשתה לו המצרית ותקרא למכשפים ותשקהו, וסמי אהבה נתנה לו, ולא הראה יצר לבו כל תאווה רעה.
י) ועל כן הצילו ה' אלוהי אבותינו מכל מוות חורש רע.
יא) כי אם לא תמשול הזנות בדעתנו, לא יוכל בלייעל למשול בנו.
פרק ה א) כי רעות הן הנשים בני, וכי אין להן אומץ וכוח לגבר תעשינה בערמה בתארן, למען משוך אותו אליהן.
ב) ואת אשר לא תוכלנה להתעות בתארן, תכבושנה אותו בניכליהן.
ג) כי על אודותיהן דבר אלי מלאך ה' ויורני כי רוח הזנות תמשול בנשים יותר מאשר בגברים, ובלבבן תתנכלנה לאנשים, ובעדין תולכנה אותם שולל, ובשיקור עין תעכסנה, ובמעשיהן אלה תולכנה אותם בשבי.
ד) כי לא תוכל האישה להחזיק בגבר לעיני כל, ותעש את הנבלה במעשי זנוניה.
ה) ועל כן בני, נוסו מפני הזנות, וצוו נשיכם ובנותיכם אשר לא תיטבנה את ראשן ואת פניהן להוליך שולל את הדעת, כי כל אישה העושה את המזימות האלה תתעתד לעונש עולם.
ו) כי ככה התעו בכשפיהן גם את הנפילים לפני המבול, כי אלה בראותם אותן תמיד ויתאוו להן תאווה וידבקו בהן ויעשו את המעשה הרע בנפשם, כי שינו את דמותם בדמות אנשים ויופיעו לפניהן כבוא אליהן בעליהן.
ז) ואלה בחמדן את חזותם בלבן, ותלדנה את בני הענק, כי נראו להן הנפילים כמו ראשם מגיע השמיימה.
פרק ו א) ועל כן הישמרו מן הזנות, ואם תחפצו להיטהר בלבבכם שמרו גם את חושיכם מן הנשים.
ב) ואותן צוו אשר לא תתחברנה עם הגברים, למען תטהרנה גם הן בלבן.
ג) כי בהתחברן תמיד אם גם לא תחטאנה, מחלה אנושה להן ולנו, לדיראון לבלייעל ולחרפת עולמים.
ד) כי לא תבונה לזנות ולא חכמה בה, וכל קנאה תשכן בתוך תאוותה.
ה) ועל כן הנני אומר לכם, עוד תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו.
ו) כי אלוהים יקום את נקמתם, ואתם תמותו מות מרעים.
ז) כי ללוי נתן אלוהים את המלוכה, וליהודה אתו, ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים.
ח) ועל כן הנני מצווכם לשמע אל לוי, כי הוא ידע את חוקת ה', והוא יחרוץ משפט ויקריב בעד כל ישראל עד קץ העתים הכוהן המשיח אשר עליו דבר ה'.
ט) ואשביעכם באלוהי השמים לעשות אמת איש את קרובו, ולהתהלך באהבה איש את אחיו.
י) וקרבו אל לוי בענוות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו.
יא) כי הוא יברך את ישראל ואת יהודה, כי בו בחר ה' למלך על פני כל העם.
יב) והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו, ובתוככם יהי מלך עולם.
פרק ז א) וימת ראובן אחרי אשר ציווה לבניו את הדברים האלה.
ב) וישימהו בארון עד העלותם אותו ממצרים, ויקברוהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו.
צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה
פרק א א) העתקת דברי שמעון אשר דבר אל בניו לפני מותו, בשנת מאה ועשרים לחייו בעת מות יוסף.
ב) ויהי כאשר חלה שמעון ויבואו בניו לראותו, ויתחזק וישב ויישק להם ויאמר:
פרק ב א) שמעו בני אל שמעון אביכם, ואגידה לכם את אשר בלבבי.
ב) אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי, ולאה אמי קראה את שמי שמעון, כי שמע אלוהים את תפילתה.
ג) וגם חזק מאוד הייתי, ולא יראתי מעשות דבר, ולא פחדתי מכל מפעל.
ד) כי קשה היה לבי וכבד לבלי חת וקרבי לבלי רחמים.
ה) כי גם הגבורה נתנה מאת אל עליון לבני איש בנפשם ובבשרם.
ו) כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהבו אבי מכל.
ז) ואקשה את לבי להרגו, כי שר החטא ורוח הקנאה עיוורו את תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח, ולבלתי חשוך גם את יעקב אבי.
ח) ואלוהיו ואלוהי אבותינו שלח את מלאכו ויצילהו מידי.
ט) כי כאשר הלכתי אנכי שכמה להביא משחה לעדרים, וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל אוצרנו, מכרו יהודה אחי לישמעאלים.
י) וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל אביו.
יא) ואנכי בשמעי כאלה ואקצוף על יהודה מאוד כי עזבו חי, ואהי קוצף עליו חמשה חדשים.
יב) ויאסרני ה' וימנע ממני את חוזק ידי כי יבשה יד ימיני שבעה ימים.
יג) ואדע בני, כי באה לי זאת בגלל יוסף, ואנחם ואבך ואתפלל אל ה' כי תשוב ידי לאיתנה, וארחק מכל טמאה ומכל קנאה ומכל הוללות.
יד) כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני ה' ולפני יעקב אבי על דבר יוסף אחי בקנאי בו.
פרק ג א) ועתה בני, שמעו לי והישמרו מרוח עוועים ומן הקנאה.
ב) כי הקנאה תמשול ברוח האדם, ולא תתנהו לאכול ולשתות ולעשות טוב.
ג) כי בכל מקום תסיתהו להרוג את אשר יקנא בו.
ד) וכל עוד האיש אשר יקנא בו יפרח, ייבול המקנא בו.
ה) ועל כן עיניתי שנתיים בצום נפשי, ואדע כי יגָאל איש מקנאה ביראת אלוהים.
ו) כי כל אשר ינוס אל ה' תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תקל.
ז) והוא גם את אשר קנא בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה.
פרק ד א) ואבי שאלני על נפשי, כי ראה כי הלכתי קודר. ואומר לו כי עוניתי בכבֵדי.
ב) כי אנכי הרביתי להתאבל מכולם, יען כי אני אשמתי במכירת יוסף.
ג) ויהי כאשר באנו מצרימה, ויאסור אותי כמרגל, ואדע כי בצדק עוניתי ולא נעצבתי.
ד) ויוסף היה איש טוב רחום וחנון, ורוח ה' הייתה בו, ולא שמר לי עברתו, ויאהבני יחד עם אחי.
ה) והישמרו נא גם אתם בני, מכל קנאה ותחרות, והתהלכו בתום לבב למען ייתן ה' גם לכם חן וחסד וברכה על ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף.
ו) כל הימים האלה לא הכלימני על המעשה הזה, ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על בניו, וייתן לנו עושר ומקנה ותבואות לרוב.
ז) וגם אתם בני, אהבו איש את אחיו בלב טוב, ותסור מכם כל רוח תגרה.
ח) כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר, רוגז וריב תביא לתושייה, ותרתיח את הדם ותוליך דעת איש שולל, ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו.
ט) כי גם בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו, וברוחות רעות תרעיש את נפשו ותבהיל את בשרו, וברעש תידד שינה מנפשו, וכרוח רע ומרעיל. ככה יראה לבני האדם.
פרק ה א) ולכן היה יוסף יפה תואר וטוב רואי, כי כל רע לא היה בו.
ב) ועתה בני, היטיבו את לבבכם לפני ה', וישרו את דרככם בפני אנשים, ותמצאו חן בעיני אלוהים ואדם.
ג) הישמרו מן הזנות, כי הזנות היא אם כל רע, בהרחיקה מאת ה' ובהקריבה לבלייעל.
ד) ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך, כי בניכם יישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב.
ה) ולא יוכלו לעמד בפני לוי, כי ילחם את מלחמות ה' ויכניע את צבאכם.
ו) ומתי מספר יהיו ויחלקו בלוי וביהודה, ולא יהיה מכם איש למלוכה, כאשר ניבא גם אבינו בברכותיו.
פרק ו א) ראה הגדתי לכם הכל, למען אהיה נקי מחטאתכם.
ב) ואם תסירו מכם תגרה וכל קשי לבב, כשושנה יפרחו עצמותיי בישראל, וכחבצלת בשרי ביהודה, ויהי ריחי כריח הלבנון, ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים, וענפיהם למרחוק ישתרעו.
ג) ואז יושמד כל זרע כנען, ולא תהי שארית לעמלק, ונשמדו כל בני כיתים וכל בני חת יכרתו.
ד) ואז תיכרת ארץ בני חם וכל העם יושמד, ואז תשקוט הארץ מרוגזה, וכל אשר תחת השמים ממלחמה.
ה) ואז גדול ישראל יכבד שם, כי ה' אלוהים יופיע עלי אדמות.
ו) ואז יינתנו כל רוחות התוהו למרמס, ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות.
ז) ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל על עליון על נפלאותיו.
פרק ז א) ועתה בני, שמעו אל לוי ואל יהודה, ואל תתקוממו לשני השבטים האלה, כי מהם תקום לכם ישועת אלוהים.
ב) כי יקים ה' לכם מלוי כוהן גדול, ומיהודה מלך, והוא יושיע את כל הגויים ואת ישראל.
ג) ועל כן הנני מצווכם זאת, אשר תצוו גם אתם את בניכם למען ישמרו זאת לדורותם.
פרק ח א) ויהי כאשר חדל שמעון לצוות את בניו, וישכב עם אבותיו והוא בן מאה ועשרים שנה.
ב) וישימו אותו בארון עץ למען העלות את עצמותיו חברונה.
ג) ויעלו את עצמותיו חרש במלחמת מצרים.
ד) כי את עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים, כי הגידו להם החרטומים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חושך אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים, אשר לא יכיר איש את אחיו בנרות.
פרק ט א) ויבכו בני שמעון את אביהם, ויהיו במצרים עד יום צאתם ממצרים ביד משה.
צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה
פרק א א) העתקת דברי לוי אשר ציווה לבניו את כל אשר יעשון, ואת אשר יקרה אותם עד יום הדין.
ב) בריא ושלם היה כאשר קרא להם, כי נגלה לו אשר ימות. ויהי כאשר נקבצו ויאמר אליהם.
פרק ב א) אני לוי נולדתי בחרן ואבוא עם אבי שכמה.
ב) ואנכי נער כבן עשרים שנה כאשר נקמתי מחמור יחד עם שמעון את נקמת דינה אחותנו.
ג) וכאשר רעיתי באבל מחולה, ותבוא עלי רוח דעת אלוהים, ואראה את כל האנשים המשחיתים את דרכם, וכי חומות בנתה לה חטאת, ועל מגדלים רשע ישב.
ד) ואתעצב על משפחות בני האדם ואתפלל אל ה' למען יושיעני.
ה) והנה נפלה עלי תרדמה ואראה הר גבוה ואני בתוכו.
ו) והנה נפתחו השמים ומלאך ה' דבר אלי ויאמר: לוי לוי בוא.
ז) ואבוא אל תוך הרקיע הראשון, ואראה מים רבים תלויים.
ח) ואראה רקיע שני, והוא מאיר ונוצץ הרבה מן הראשון כי נגה לבלי חוק בו.
ט) ואמר אל המלאך למה הוא כן? ויאמר אלי המלאך אל תתמה על אלה, כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם.
י) וכאשר תבוא שמה תעמד ליד ה' ותשרת לפניו, ואת תעלומותיו תגלה לבני איש, ותבשר על אשר יבוא לגאול את ישראל.
יא) ומחלק ה' חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף.
פרק ג א) ועתה שמע על אודות השמים אשר הראית, ועל כן אלה אשר מתחת כהים הם, כי ראו את כל מעשי רשע בני האדם.
ב) ועליו אש ושלג וקרח הוכן ליום דין למשפט ה' וצדקו, כי בו כל הרוחות המועדים לנקמת בני האדם.
ג) וברקיע השני כל כוחות הצבא הערוכים ליום דין, לנקום את נקמתם ברוחות התוהו ובבלייעל, ולמעלה מהם הקדושים.
ד) ובעליון על כל תשכון התפארת הגדולה למעלה מכל קודש.
ה) ואחרי השמים האלה כל המלאכים הגדולים המשרתים והמכפרים לפני ה' על כל שגגות הצדיקים.
ו) והמה יביאו לה' ריח ניחוח למנחה וקורבן ללא דם.
ז) ולמטה מהם המלאכים המביאים את התשובות אל מלאכי פני ה'.
ח) ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תינשא תמיד שירה לה'.
ט) וכאשר ישקיף ה' עלינו נחרד כולנו, והשמים והארץ ותהום ירעדו מפני גאונו.
י) ובני האדם לא יבינו זאת ויחטאו ויכעיסו אל עליון.
פרק ד א) ואתה דע לך כי יעשה ה' משפט בבני האדם, כי כאשר יבקעו הסלעים ותחשך השמש ויחרבו המים ותכהה האש וכל היקום יחומם וכל הרוחות אשר לא תראו ימקו, ושאול תשלול שלל בהופיע עליון, ובני אדם לא יאמינו וברשעתם יתחזקו, ועל כן בשפטים ישפטו.
ב) ואל עליון שמע תפילתך להבדיל אותם מרשע.
ג) ולהיותך לו לבן ולעובדו ולשרת לפניו.
ד) אור הדעת תאיר על יעקב וכשמש תהיה לכל זרע ישראל.
ד) וברכה תינתן עליך ועל כל זרעך עד אשר ישקיף ה' על כל העמים ברחמיו עד עולם.
ה) ועל כן תינתן לך עצה ודעת למען תודיע על כל לבניך.
ו) כי מברכיך יבורכו ומקלליך יושמדו.
פרק ה א) ואחרי כן פתח לי המלאך את שערי השמים, ואראה את קדוש עליון יושב על כסא.
ב) ויאמר אלי לוי לך נתתי את ברכות הכהונה, עד אבוא ואשכן בתוך ישראל.
ג) אחרי כן הורידני המלאך ארצה וייתן לי מגן וחרב, ויאמר אלי נקום נקמתך בשכם על דבר דינה אחותך ואנכי אהיה עמך כי ה' שלחני.
ד) ואשמיד בעת ההיא את בני חמור ככתוב בספר השמים.
ה) ואמר אליו: אנא ה' הודיעני את שמך, למען אקראך ביום צרה.
ו) ויאמר אנכי המלאך העומד על ישראל למען לא ישמידו אותם.
ז) אחרי הדברים האלה הקיצותי ואברך אל עליון.
פרק ו א) ויהי כאשר באתי אל אבי ואמצא שריון נחושת, ועל כן נקרא שם ההר שריון והוא ליד גבל לימין אבלה.
ב) ואשמור את הדברים האלה בלבי.
ג) אחרי כן נועצתי באבי ובראובן אחי, למען יאמרו לבני חמור אשר לא ימולו, כי קנאתי על דבר הנבלה אשר עשו עם אחותי.
ד) ואהרוג ראשונה את שכם ושמעון הרג את חמור.
ה) ואחרי כן באו אחי ויכו את העיר לפי חרב.
ו) וישמע אבי זאת ויקצוף ויתעצב, כי נימולו וימותו, ובברכותיו לא זכרנו לטוב.
ז) כי חטאנו כי עשינו זאת, ולא רוחו, וגם הוא חלה ביום ההוא.
ח) ואנכי ידעתי כי מחשבת ה' הייתה לרעה על שכם, כי בקשו לעשות גם עם שרה ועם רבקה כאשר עשו עם דינה אחותנו וה' עצר בעדם.
ט) וירדפו את אברהם אבינו כי גר היה, ויענו את עדרי בהמותיו בהיותן הרות, וליובל יליד ביתו הציקו מאוד.
י) וככה עשו לכל הגרים ויגזלו בחזקה את נשיהם וידיחון.
יא) ותבוא עליהם חמת ה' להשמידם.
פרק ז א) ואומר ליעקב אבי, בך יבוס ה' את הכנענים, וייתן את ארצם לך ולזרעך אחריך.
ב) כי מהיום תקרא שכם עיר הכסילים, כי כאשר ילעג איש לפותה כן לעגנו להם.
ג) כי נבלה עשו בישראל ויענו את דינה אחותנו.
ד) ונסע ונבוא בית אל.
פרק ח א) ואראה שם חזון כבראשונה אחרי אשר ישבנו שם שבעים יום.
ב) ואראה שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים. ויאמרו אלי קומה ולבשת את מעיל הכהונה ואת נזר הצדק ואת חושן הדעת ואת בגד האמת ואת ציץ האמונה ואת מגבעת היושר ואת אפוד הנבואה.
ג) ויישאו כולם את הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כוהן לה' אתה וזרעך.
ד) וימשחני הראשון בשמן הקודש וייתן לי שבט משפט.
ה) וירחצני השני במים טהורים ויאכילני לחם ויין הקודש וילבישני מעיל קודש ותפארת.
ו) וילבישני השלישי לבוש בוץ כעין האפוד.
ז) ויאזרני הרביעי אזור כעין הארגמן.
ח) וייתן לי החמישי ענף עץ שמן זית.
ט) וייתן השישי נזר על ראשי.
י) וישם עלי השביעי נזר כהונה וימלא את ידי קטורת לכוהן לפני ה' אלוהים.
יא) ויאמרו אלי לוי לשלושה ראשים ייפרד זרעך לאות תפארת ה' אשר יבוא.
יב) והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהי אחר.
יג) והשני לכהונה יהי.
יד) והשלישי שם חדש יקרא לו כי מלך יקום מיהודה וכהונה חדשה יחדש כדרך הגויים.
טו) וחזותו יאהבו כנביא אל עליון מזרע אברהם אבינו.
טז) כל חמד בישראל לך יהיה ולזרעך ותאכלו כל דבר טוב לראווה ושלחן ה' יהיה חלק זרעך.
יז) ומהם יהיו כוהנים ושופטים וסופרים ועל פיהם ישמר הקודש.
יח) ויהי כאשר הקיצותי ואבין כי דמה החלום הזה אל החלום הראשון.
יט) ואסתיר גם את זאת בלבי ולא הגדתי לאיש עלי אדמות.
פרק ט א) וכעבר שני ימים ואבוא אנכי ויהודה עם יעקב אבינו אל יצחק אבי אבינו.
ב) ויברכני אבי-אבי על פי החלומות אשר ראיתי וימאן ללכת אתנו אל בית אל.
ג) ויהי כאשר באנו בית אל ויחלום יעקב אבי חלום על אודותיי, כי אהיה להם לכוהן לפני האלוהים.
ד) ויקום בבקר השכם ויעשר על ידי הכל לה'.
ה) וככה באנו חברונה לגור שם.
ו) ויקראני יצחק תמיד להזכירני את חוקת ה' כאשר גם הורני המלאך.
ז) וילמדני את משפט הכהונה הקורבנות העולות הבכורים והשלמים.
ח) ויורני יום יום ויעש אתי לפני ה' ויאמר אלי.
ט) הישמר לך מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את הקודשים.
י) ולכן קח לך בנעוריך אישה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגויים הזרים.
יא) ולפני בואך אל הקודש תטבול, ובהקריבך קורבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ.
יב) ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני ה' כאשר הורני אברהם אבי.
יג) ומכל החי הטהור ומכל העוף תקריב קרבן לה'.
יד) ומכל בכוריך ומן היין תקריב ראשיתם קרבן לה'.
טו) ואת כל קורבנך במלח תמלח.
פרק י א) ועתה בני, שמרו את אשר אצווכם, כי את אשר שמעתי מאבותיי גיליתי לכם.
ב) והנה נקיתי מפשעכם ומעונכם אשר תעשו באחרית הימים, כי תתעו את ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת ה'.
ג) ואתם תפשעו בישראל עד כי לא תישא אתכם ירושלם מפני רשעתכם.
ד) ואתם תפוצו בשבי בין הגויים ותהיו שם לחרפה ולאלה.
ה) כי הבית אשר בו יבחר ה', ירושלם יקרא, ככתוב בספר חנוך הצדיק.
פרק יא א) ואקח לי אישה ואני בן שמונה ועשרים שנה ושמה מלכה.
ב) ותהר ותלד בן ואקרא שמו גרשם כי גרים היינו בארצנו.
ג) ואדע כי הוא לא יהיה במערכת הראשונה.
ד) ובשנת חמש ושלושים לחיי נולד קהת לעת עלות השמש.
ה) ואראה בחלומי והנה הוא עומד במעלה בתוך כל הקהל.
ו) על כן קראתי שמו קהת כי הוא ראשית התפארת והקהילה.
ז) ותלד לי בן שלישי את מררי בשנת ארבעים לחיי. ויהי בהקשות אמו בלדתה ואקרא שמו מררי לאמור מרתי כי גם הוא נטה למות.
ח) ויוכבד נולדה במצרים בשנת השישים ושלוש לחיי, כי נכבדתי אז מאוד בין אחי.
פרק יב א) וייקח גרשם אישה ותלד לו את לבני ואת שמעי.
ב) ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל.
ג) ובני מררי מחלי ומושי.
ד) ובארבע ותשעים שנה לחיי לקח לו עמרם את יוכבד בתי לאישה כי ביום אחד נולדו הוא ובתי.
ה) בן שמונה שנים הייתי כאשר באנו ארצה כנען, ובן שמונה עשרה כאשר הרגתי את שכם, ובן תשע עשרה שנה הייתי לכוהן לה', ובן שמונה ועשרים שנה לקחתי אישה, ובן שמונה וארבעים שנה הייתי כאשר באתי מצרימה.
ו) והנה אתם בני דור שלישי.
ז) ויוסף מת בשנת מאה ושמונה עשרה לחיי.
פרק יג א) ועתה בני, הנני מצווה אתכם, יראו את ה' אלוהיכם בכל לבבכם והתהלכו בתום לבבכם ככל מצוותו.
ב) ולמדו גם אתם את בניכם לקרא למען תהיה להם דעת בכל חייהם ויהגו תמיד בתורת ה'.
ג) כי כל אשר ידע את תורת ה' יכבד, ולא יהי זר בכל אשר ילך.
ד) ורעים רבים יקנה על הוריו, ויתאוו אנשים רבים לעובדו ולשמוע תורה מפיהו.
ה) ועל כן בני עשו צדקה עלי אדמות ותאצרו בשמים.
ו) וזרעו טוב בנפשותיכם ותמצאהו בחייכם, ואם רע תזרעו רוגז ועצב תקצורו.
ז) אספו דעת ביראת ה'. כי אם שבי יבוא, וערים וארצות תכחדנה, וזהב וכסף וכל רכוש יאבדו, מאת החכם לא יבוז איש את החכמה, לולא עיוורון הפשע וקשי החטא.
ח) כי אם ישמר איש מכל הרעות האלה, אז גם בין אויביו תהי לו החכמה לתפארת, ובארץ נכריה מולדת, ובתוך אויבים אוהב לו ימצא.
ט) כל אשר נדיבות יורה ויעשה, יחד עם מלכים לכסא ישב, כאשר היה גם יוסף אחי.
פרק יד א) ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו בה', ותישאו ידיכם לכל פשע, ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל הגויים.
ב) כי אבינו יעקב חף מפשע הכוהנים הגדולים.
ג) בני, טהורים תהיו כשמים על הארץ, ואתם אשר אור לישראל הנכם כשמש וכירח תהיו.
ד) כי מה יעשו כל הגויים אם בחושך ילכו בפשעכם, ותבואנה קללות על שבטכם, והאור הניתן בתורה להאיר לכם ולכל איש אותו תחפצו לכבות, ותורו את המצוות נגד חוקי אלוהים.
ה) את קורבנות ה' תגזלו, ומחלקיו תגנבו כל מבחר, ובשאט נפש עם הזונות תאכלו.
ו) ובבצע כסף את מצות ה' תורו, ונשי איש תטמאו, ועם זונות ומנאפות תתחברו, ואת בנות הגויים לנשים תיקחו, והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה.
ז) ואתם בכהונתכם תרהבו ותתנשאו על בני איש, וגם נגד מצוות אלוהים תתרוממו.
ח) כי גם את הקודשים בלעג ובקלס תשקצו.
פרק טו א) ועל כן המקדש אשר בו יבחר ה' לשממה יהיה בטומאתכם, ואתם שבוים תהיו בין כל הגויים.
ב) ותהיו לשמצה להם ובושה וכלימת עולם במשפט אלוהים.
ג) וכל אשר ישנאו אתכם יגילו על מפלתכם.
ד) ואם לא על ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרחמו, כי אז לא יישאר איש מזרעכם על האדמה.
פרק טז א) ועתה ידעתי כי שבעים שבעות תתעו, ואת הכהונה תחללו, ואת הקורבנות תטמאו.
ב) ואת התורה תסירו, ואת דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוכות רשע, ואנשים צדיקים תרדפו, ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו.
ג) קודשיכם לשמה יהיו עד היסוד.
ד) ומקום טהור לא יהיה לכם, והייתם לאלה ולזרא בין הגויים עד אשר ישקיף ה' עליכם וירחמכם ויקבל אתכם.
פרק יז א) וכאשר שמעתם על דבר שבעים השבועות, שמעו גם על דבר הכהונה .
ב) כי בכל יובל ויובל כהונה תהיה, וביובל הראשון אשר ראשון לכהונה ימשח, גדול יהי וכדבר איש אל אביו אל אלוהים ידבר, וכהונתו שלמה עם ה' תהיה.
ג) וביובל השני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג, והייתה כהונתו כבוד ועל ידי כל יפאר.
ד) והכוהן השלישי בעצב יקבל.
ה) והרביעי יעונה כי רֶשע לרוב יתחבר נגדו, וכל ישראל ישנאו איש את קרובו.
ו) והחמישי בחושך ייתפש.
ז) וכמוהו גם השישי וגם השביעי.
ח) ובשביעי תהיה טומאה אשר לא אוכל להגיד בפני בני איש, כי אלה אשר יעשו אותה ידעוה.
ט) ועל כן לשבי ולביזה יהיו, וארצם וכל יקומם יכחדו.
י) ובשבוע החמישי ישובו אל ארצם השוממה ויחדשו את בית ה'.
יא) ובשבוע השביעי יבואו כוהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאווה עוברי חוק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירבעו.
פרק יח א) והיה כי ייקום ה' את נקמתו מהם תחדל הכהונה.
ב) ואז יקים ה' כוהן חדש אשר לו יגלו כל אמרות ה', והוא יעשה משפט אמת עלי אדמות במלאת הימים.
ג) ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך, ויאיר באור הדעת כשמש ליום, והוא יתגדל בעולם.
ד) הוא יזרח כשמש על הארץ, ויסיר כל חושך מתחת השמים, ושלום יהיה בכל הארץ.
ה) ישמחו השמים בימיו, ותגל הארץ, והעננים ישישו, ודעת ה' תערה על האדמה כמי הימים, ומלאכי הכבוד לפני ה' יגילו בו.
ו) והשמים יפתחו, וממקדש הכבוד תערה עליו קדושה בקול אב, כמן אברהם ליצחק.
ז) וכבוד אל עליון יערה עליו, ורוח דעת וקדושה תשכון עליו.
ח) כי הוא ימסור את גודל תפארת ה' לבניו באמת לעולם, ולא יהי יורש לו לדור ודור עד עולם.
ט) ולעת כהונתו ירבו העמים דעת על האדמה, ובכהונתו ייתם החטא, והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו בו.
י) והוא יפתח את שערי גן עדן, ויסיר את החרב המפחידה את האדם.
יא) וייתן לקדושים לאכול מעץ החיים, ורוח הקודש יהיה עימהם.
יב) והוא יאסור את בלייעל, וייתן אומץ לבניו לרמוס את הרוחות הרעות.
יג) וישמח ה' בבניו ויתהלל בפי אשר אהב לעולם.
יד) ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם אנכי אשמח, וכל הקדושים ילבשו צדק.
פרק יט א) ועתה בני, שמעו כולכם, בחרו לכם את האור או את החושך, את תורת ה' או את מעשי בלייעל.
ב) ויענהו בניו ויאמרו, לפני ה' נלך ובתורתו.
ג) ויאמר אליהם אביהם, עד ה' ועדים מלאכיו ואתם עדים ואנכי עד על דבר מוצא פיכם, ויאמרו לו בניו עדים.
ד) ויחדל לוי לצוות את בניו כן, ויפשוט את רגליו על המטה וייאסף אל אבותיו, והוא בן שבע ושלושים ומאת שנה.
ה) וישימו אותו בארון ואחרי כן קברוהו בחברון עם קברות אברהם יצחק ויעקב.
צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה
פרק א א) העתקת דברי יהודה אשר דבר אל בניו לפני מותו.
ב) ויהי כאשר נאספו ויבואו אליו, ויאמר אליהם שמעו בני אל יהודה אביכם.
ג) אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי, ולאה אמי קראה שמי יהודה, כי אמרה אודה את ה' כי נתן לי גם בן רביעי.
ד) ואנכי חרוץ הייתי בנעורי, ואשמע בקול אבי לכל דבר.
ה) ואכבד את אמי ואת אחות אמי.
ו) ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח.
פרק ב א) וייתן ה' לי חן בכל מעשי בשדה ובבית.
ב) ידעתי כי דלקתי יחד עם האיילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל.
ג) ואת הצבי תפשתי במרוצתי, וכל אשר בשדות צדתי.
ד) ואך את הארי ואציל גדי מפיו, ואת הדוב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל הפחת וישבר.
ה) ואחרי חזיר היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו.
ו) ובחברון קפץ נמר על הכלב, ואוחז בזנבו ואשליכהו אל הסלע וישבר לשנים.
ז) ואת שור הבר מצאתי והוא בער בשדות, ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהום אותו ואשליכהו ואהרגהו.
פרק ג א) ויהי כאשר באו שני מלכי כנען, והמה משוריינים, על מקננו ועם רב אתם, וארוץ אנכי לבדי אל מלך חצור ואכהו על שריוני רגליו, ואורידהו ארצה, וככה הרגתיו.
ב) ואת המלך השני מלך תפוח אשר ישב על סוסו הרגתי, ובכן פזרתי את כל עמו.
ג) ואת מלך אחר איש ענק ראיתי, והוא יושב על סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו, ואקח אבן ששים ליטרא משקלה, ואור בסוס ואהרגהו.
ד) ואלחם באחר שתי שעות, ואשבור את מגינו לשנים, וארוצץ את רגליו ואהרגהו.
ה) ויהי כאשר פשטתי את שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי.
ו) ואקח את בגדי על זרועי ואקלע בהם אבנים, ואהרוג ארבעה מהם ויתרם נסו.
ז) ויעקב אבי הרג את בעל שילה מלך כל המלכים, איש ענק ארכו שתים עשרה אמה.
ח) ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו.
ט) ועל כן היה אבי בלי פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנוכי עם אחי.
י) כי ראה בחלומו על אודותיי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותיי למען לא אכשל.
פרק ד א) ואחרי כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם, ואערוך מלחמה יחד אני ואחי, וארדוף אלף איש ואהרוג מאתים מהם וארבעה מלכים.
ב) ואדלג על החומה ואהרוג עוד ארבעה מלכים.
ג) וככה לכדנו את חצור וניקח את כל שללם.
פרק ה א) ממחרת באנו אל סרטן, עיר חזקה ובצורה, אשר יושביה אמרו להרגנו.
ב) ואני וגד קרבנו אליה מן המזרח, וראובן ולוי מן המערב.
ג) וכאשר חשבו האנשים אשר על החומה כי לבדנו אנחנו, ויערכו לנגדנו.
ד) ואחַי עלו מכל עבר חרש ביתדות על החומה, ויבואו העירה והמה לא ידעו.
ה) ונכה אותם לפי חרב, ואשר על החומה נסו, ויבואו אל המגדלים. ונצית את המגדלים ונלכדם אתם.
ו) ויהי כאשר הלכנו משם, ויתנפלו אנשי תפוח על שללנו, ונתנהו ביד בנינו, ונלחם אתם עד תפוח.
ז) ונהרוג אותם ונשרוף את העיר, וכל אשר בתוכה בזונו.
פרק ו א) ויהי כאשר היינו על מימי כוזבא ויבואו עלינו אנשי ארבל למלחמה.
ב) ונלחם אתם ונרדפם, ואת אנשי שילוח מרעיהם הרגנו, ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו.
ג) וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלול שלל, ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה, ונהרגם טרם יעברו במעברה.
ד) וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו הייתה העיר.
ה) ונחָבא אני ושמעון אחרי העיר, ונלכוד את מעלות ההר, ונהרוס גם את העיר הזאת.
פרק ז א) ויוגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב.
ב) ואני ודן התחפשנו לאמורים, ונבוא אל תוך עירם כבעלי ברית.
ג) וברדת הלילה ויבואו אחינו, ונפתח להם את השערים, ונשמיד אותם ואת כל אשר להם, ונבוז את כל רכושם, ונהרוס את שלוש חומותיהם.
ד) ונקרב אל תמנה, מקום שם אצור כל רכוש המלכים אויבינו.
ה) ויהי כאשר גידפוני, ואקצוף וארוץ אליהם אל ראש ההר, והמה ירו בי אבנים וחצים.
ו) ולולא דן אחי היה בעזרי, כי עתה יכלו להורגני.
ז) ונתנפל עליהם בקצף, וינוסו כולם, ויבואו בדרך אחרת אל אבי, ויתחננו לפניו, ונכרות אתם ברית שלום.
ח) ולא עשינו להם רעה, ויהיו לנו למס, ונשב להם את כל שללם.
ט) ואבנה את תמנה, ואבי בנה את ארבל.
י) ואנכי בן עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת.
יא) ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאוד.
פרק ח א) ומקנה רב היה לי, וראש הרועים אשר לי חירם העדולמי.
ב) ויהי כאשר הלכתי אליו, ואראה את בן שוע מלך עדולם, וידבר עמנו ויעש לנו משתה. ובחומי ויתן לי את בת שוע בתו לאישה.
ג) ותלד לי את ער ואת אונן ואת שלה.
ד) וימת ה' שניים, ושלה חי ואַתֶם בניו.
פרק ט א) ושמונה עשרה שנה הייתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו, ובין בניו ובינינו, אחרי אשר באנו מארם נהרים מעם לבן.
ב) וכמלאת שמונה עשרה שנה, בשנת הארבעים לחיי, ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק.
ג) ויך יעקב בקשתו את עשו, והוא נחלה בהר שעיר.
ד) ונרדף את בני עשו, ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחושת, ולא יכולנו לבוא בתוכה, ונשים עליה מסביב ונצור עליה.
ה) ויהי מקץ עשרים יום, והמה לא פתחו, והנה אנכי מביא לעיניהם סולם, ובנושאי את מגיני ממעל לראשי, עליתי ואני תופש את האבנים, ואהרוג מהם ארבעה אלופים.
ו) וראובן וגד הרגו שישה אחרים.
ז) ויתחננו אלינו בדברי שלום, ונועץ עם אבינו, ונשם אותם למס.
ח) ויהיו נותנים לנו חיטה חמש מאות כור, ושמן חמש מאות איפה, ויין חמש מאות מידה, עד הרעב, עד אשר ירדנו מצרימה.
פרק י א) אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את תמר מארם נהריים בת ארם לו לאישה.
ב) ויהי ער רע, ויצק לתמר, כי לא הייתה מארץ כנען, וימיתהו מלאך ה' בלילה השלישי.
ג) והוא לא ידָעָה במזימת אמו, כי לא חפץ להוליד ממנה בנים.
ד) ובימי המשתה, ואתננה לאונן לאישה.
ה) וגם הוא ברעתו לא ידעה, ויעש אִתָה שָנָה.
ו) ויהי כאשר יראתי אותו, ויבוא אליה, ושיחת זרעו ארצה במצוות אמו, וימת גם הוא ברעתו.
ז) ואבקש לתיִִתה גם לשלה, ולא נתנתני אמו, כי כעסה על תמר אשר לא הייתה מבנות כנען כמוה.
פרק יא א) וגם אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים, ועצת נעורים נמהרה עיוורה את תבונתי.
ב) ובראותי אותה, והיא השקתני יין, ואפת ואקחה בלא עצת אבי.
ג) והיא כאשר הלכתי, ותלך ותיקח אשה לשלה מבנות כנען.
ד) וכאשר נודע לי אשר עשתה, ואקללה במר נפשי.
ה) ותמת גם היא ברעתה יחד את בניה.
פרק יב א) ויהי אחר הדברים האלה, ותמר באלמנותה, ובשומעה מקץ שנתיים כי הולך אנכי לגזוז את צאני, ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עיניים לפני השער.
ב) כי כן חוק לאמורים, אשר יושיבו את המאורסה שבעה ימים לפני השער להזנותה.
ג) ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה, ויפתני יופיה ומראה יפי עדיה.
ד) ואט אליה ואומר, אבוא נא אליך. ותאמר מה תיתן לי. ואתן לה את מטי ואת פתילי ואת נזר מלכותי לעירבון, וכאשר באתי אליה ותהר.
ה) ובהוודעי את אשר עשיתי, ואבקש להורגה. והיא שלחה אלי חרש את הערבונות ותכלימני.
ו) ובקוראי לה ואשמע גם את דברי הסוד אשר דברתי בשוכבי עמה בשיכרוני.
ז) ולא יכלתי להמיתה, כי מאת ה' הייתה זאת.
ח) ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה, בקחתה את העירבון מאישה אחרת.
ט) ואנכי לא קרבתי אליה כל ימי חיי, כי עשיתי את התועבה הזאת בישראל.
י) וגם אנשי העיר אמרו לא הייתה בשער קדשה, כי מארץ אחרת בא,ה ותשב בשער לזמן מצער.
יא) ואחשוב כי לא ידע איש כי באתי אליה.
יב) ואחרי כן באנו מצרימה אל יוסף מפני הרעב.
יג) ואנכי אז בן שש וארבעים שנה. ושלוש ושבעים שנה גרתי במצרים.
פרק יג א) ועתה בני, הנני מצווה אתכם: שמעו אל יהודה אביכם, ושמרו את דברי לעשות ככל חוקות ה' ולשמע אל מצות אלוהים.
ב) ולא תלכו אחרי תאוותיכם בשרירות לב, ואל תתגאו במעשיכם ובכוח נעוריכם, כי כל אלה רע בעיני ה'.
ג) כי גם אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פיתני מראה אישה יפת תואר, ואחרף את ראובן אחי על דבר בלהה אשת אבי, ורוח הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה, עד אשר שכבתי עם בת שוע הכנענית ועם תמר כלתי.
ד) כי אמרתי אל חותני איוועץ באבי, וכן אקח את בתך לאישה, והוא לא חפץ. ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי חוק, כי מלך היה.
ה) ויפאר אותה בזהב ובפנינים, ויצווה להשקותני יין בחדר הנשים, והיא יפה מאוד.
ו) והיין הטה את עיני, והחשק החשיך את נפשי.
ז) ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה, ואעבור מצות ה' ומצות אבי ואקחה לאישה.
ח) וה' שילם לי בעצת נפשי הרעה, כי לא נחת היה לי בבניה.
פרק יד א) ועתה בני, אל תשתו יין לשכרה, כי הוא יסיר את הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאווה, ויטה את העיניים למעשי תעתועים.
ב) כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאוות נפש, כי גם שניהם יעקשו את תבונת האדם.
ג) כי אם תשתה יין לשכרה, הוא ירגיז את רוחך במחשבות נתעבות, אשר תתעינה לזנות, ויחמם את גווך לתאווה, ואתה תעשה את מעשה החטא ולא תבוש.
ד) כן דרך השיכור בני, כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש.
ה) והנה גם אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר, כי לעיני כל נטיתי אל תמר ואחטא חטא גדול, ואגל את מכסה ערות בני.
ו) וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את מצות אלוהים, ואקח אישה כנענית.
ז) ועל כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין, וזה יהיה שֶכֶל שתיית היין אשר ישתה איש, כל עוד יבוש.
ח) והיה כי יעבור את הגבול הזה, ורוח תעתועים תתקוף את נפשו ותשים דברי נבלה בפיו, והוא יפשע ולא יבוש ויחשוב כי טוב הוא.
פרק טו א) ונואף כי ייענש לא יחוש, וכי יהיה לבוז לא יכלם.
ב) כי אם יהיה איש מלך וינאף, תסור ממנו מלכותו. כי עבד לזנות יהיה, כאשר עניתי גם אני.
ג) כי נתתי את מטי הוא עוז שבטי, ואת אזורי הוא גבורתי, ואת נזרי אשר הוא תפארת מלכותי.
ד) ובהינחמי על אלה לא אכלתי בשר ויין עד עת זקנתי, וכל שמחה לא ראיתי.
ה) ומלאך אלוהים הראני, כי אם מלך ואם דל תמשולנה בו הנשים.
ו) והן תיקחנה מאת המלך את תפארתו, מאת הגיבור את גבורתו, ומאת הדל גם את משען דלותו האחרון.
פרק טז א) ועל כן שמרו בני את גבול היין, כי ארבע רוחות רעות בו: רוח החמדה, רוח חשק בשרים, רוח הוללות ורוח הבצע.
ב) אם תשתו יין בשמחה היו ענווים ביראת ה', כי אם בשמחתכם תסור יראת ה', יישאר השיכרון ואתו תבוא פריצות.
ג) ואם תבקשו לחיות בענווה, אל תגעו כלל, ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות שווא, ולא תעברו מצות ה' ותמותו לא בעתכם.
ד) כי היין יגלה גם סודות אלוהים ואנשים, כאשר גליתי גם אנכי את מצות אלוהים וסודות יעקב אבי לכנענית, אשר אמר לי אלוהים לא תגלה.
פרק יז א) ועתה אצווכם בני: אל תאהבו כסף ואל תביטו אל יפי הנשים, כי גם אנכי על ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת שוע הכנענית.
ב) כי ידעתי בעקב שני אלה ייפול זרעכם בזנות.
ג) כי גם אנשים נבונים מבני יעבירו על דעתם, וימעיטו את מלכות יהודה אשר נתן לי ה', עקב אשר שמעתי בקול אבי.
ד) כי אנכי לא העצבתי את אבי מימי, כי אם כל אשר אמר אלי עשיתי.
ה) ויברכני יצחק אבי אבי למלך על ישראל, וגם יעקב ברכני כן.
ו) וגם אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה.
פרק יח א) ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים.
ב) ועל כן הישמרו בני מן הזנות ומאהבת כסף, ושמעו אל יהודה אביכם.
ג) כי אלה יסירו מאחרי תורת אלוהים, ויעוורו עצת הנפש, וילמדו גאווה, ולא יתנו לאיש לרחם על קרובו.
ד) והם מנפשו כל חנינה יגזלו, ויציקו להם בעני ועמל, וינידו ממנו שנה ויאכלו את בשרו.
ה) והוא את קורבנות אלוהים יפר, וברכת אלוהים לא יזכור, נביא כי ידבר אליו לא ישמע, ודברי תמימים יתעב.
ו) כי הוא לשני יצרים יעבוד, ולא יוכל לשמוע בקול אלוהים, כי החשיכו את נפשו, וביום כבלילה יהלך.
פרק יט א) בני, אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים, כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים, והוא יפעל אשר מי שיש לו כסף בשיגעון ינהג.
ב) בעקב הכסף מתו לי בני, ולולא שבתי נכנעתי, ולולא תפילות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות.
ג) ואלוהי אבותיי חמל עלי, כי עשיתי את אלה ולא ידעתי.
ד) כי שר החטא עיוורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת.
ה) ואנכי הכרתי את רפיוני בחושבי כי לא ינצחני איש.
פרק כ א) ואתם דעו לכם בני, כי שתי רוחות תשמורנה על האדם, רוח האמת ורוח הכזב.
ב) והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל, אשר תט לכל אשר תחפוץ.
ג) ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם, וה' יודע כל אחד מהם.
ד) ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני איש, כי בלבו חקוקים הם לפני ה'.
ה) ורוח האמת תעיד בכל, ותאשים את כל, והייתה כאש עצורה בלב החוטא, ולא יוכל לשאת פניו אל שופטו.
פרק כא א) ועתה בני, הנני מצווה אתכם, אהבו את לוי למען תישארו, ואל תתנשאו עליו למען אשר לא תושמדו.
ב) כי לי נתן אלוהים את המלוכה, ולו את הכהונה, וישם את המלוכה תחת הכהונה.
ג) לי נתן את אשר על הארץ, ולו את אשר בשמים.
ד) כי כאשר גבהו השמים מעל הארץ, כן גבהה כהונת אלוהים ממלכות הארץ אם לא תסור בחטאה, מאחרי ה' ומלכות הארץ תמשול בה.
ה) כי מלאך ה' אמר אלי בו בחר ה' על פניך לקרבו אליו, ולאכול משולחנו, ולהקריב לפניו ביכורים ממטעמי בני ישראל, ואתה תהיה מלך בישראל.
ו) ותהיה ביניהם כים, כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע, אלה אסירים ואלה עשירים, ככה יהיה גם בך כל מין האדם, אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו, ואלה עשירים חומסי הון זרים.
ז) כי המלכים כתנינים יהיו, ויבלעו בני איש כדגים, ובנים ובנות ייקחו לעבדים, ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו.
ח) ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים, והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאוות בצע.
ט) ונביאי השקר כסופות יהיו, וירדפו כל אנשי צדק.
פרק כב א) וה' יביא עליהם ריבות איש באחיו, ומלחמות תמיד תהיינה בישראל.
ב) ובזרים יבוא הקץ למלכותי עד אשר תבוא תשועת ישראל, עד יופיע אלוהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל הגויים, והוא ישמור כוח מלכותי עד עולם.
ג) כי שבועה נשבע ה' לבלתי השמיד את המלוכה מזרעי עד עולם.
פרק כג א) ועתה בניי, נעצבתי מאוד על הפשעים ועל הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה, כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התוהו.
ב) את בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות, ותתערבו בכל תועבות הגויים.
ג) ועל הדברים האלה יביא ה' עליכם רעב ודבר, מות וחרב רודפת מצור אויבים וחרפת אוהבים, עולליכם ימותו, את נשיכם יגזלו, את רכושכם יבוזו, מקדש ה' יהיה לשרפת אש, ארצכם שממה, ואתם תהיו בשבי בין הגויים.
ד) ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם.
ה) עד אשר תשובו אל ה' בלבב שלם, ותשובו ותלכו בכל מצוותיו, וה' ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגויים.
פרק כד א) ואחרי כל אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום, וקם איש מזרעו כשמש צדקה, ויתהלך עם בני אדם בתום ובצדק, וכל עוולה לא תמצא בו.
ב) והשמים יפתחו לו לשפוך עליו רוח ברכה, והוא ישפוך רוח חן עליכם.
ג) ואתם תהיו לו בנים באמת, ותלכו בחוקותיו.
ד) ואז יזהיר שבט מלכותי, ומגזעכם יצא חוטר.
ה) וממנו יצמח שבט מישור לגויים, לשפוט ולהושיע את כל אשר יקרא אל אלוהים.
פרק כה א) ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים, ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה, הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון השישי יששכר, וככה כולם על סדרם.
ב) ויברך ה' את לויו ומלאך הפנים ברך אותי כוחות הכבוד את שמעון, השמים את ראובן, הארץ את יששכר, הים את זבולון, ההרים את יוסף, האוהל את בנימין, המאורות את דן, עדן את נפתלי, השמש את גד והירח את אשר.
ג) ואתם תהיו עם לה' ושפה אחת, ולא יהיה שם רוח תעתועים מבלייעל, כי הוא לאש יוטל עד עולם.
ד) וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו.
ה) והמתים למען ה' לחיים יקיצו.
ו) וצבאי יעקב בשמחה ירוצו, ונשרי ישראל יעופו בגילה, וכל העמים יכבדו את ה' לעולמים.
פרק כו א) ועל כן בני, שימרו כל תורת ה' כי היא תקווה לכל אשר יחזיקו בדרכיו.
ב) ויאמר אליהם יהודה, הנה אנכי מת היום בן מאה ועשר ושמונה שנים.
ג) ואל תקברוני בבגדי יקר, ואל תקרעו את בטני, כי כן יעשו המלכים. והעלוני חברונה אתכם.
ד) וישכב יהודה עם אבותיו אחרי דברו את הדברים האלה, ויעשו בניו ככל אשר ציווה אותם, ויקברו אותו עם אבותיו בחברון.
צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה
פרק א א) העתקת דברי יששכר.
ויקרא אל בניו ויאמר אליהם: שמעו בני אל יששכר אביכם, והאזינו לדברי אהוב ה'.
ב) אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים.
ג) כי ראובן אחי הביא דודאים מן השדה, ותפגשהו רחל ותיקחם.
ד) ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו.
ה) ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק, הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם.
ו) ותאמר רחל לא אתן לך את אלה, והיו לי תחת בנים, כי שנאני ה' ולא ילדתי בנים ליעקב.
ז) ושנים היו התפוחים. ותאמר לאה אל רחל, יהי לך אשר לקחת את בעלי, ולקחת גם את אלה ממני.
ח) ותאמר לה רחל, יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך.
ט) ותאמר לה לאה: לי הוא יעקב, כי אנכי אשת נעוריו.
י) ותאמר רחל, אל תתגאי ואל תתפארי, כי אותי ארש לו בראשונה, ולמעני עבד את אבינו ארבע עשרה שנה.
יא) ואנכי מה אעשה לך, כי רבה הערמה ומזימת בני איש, ועורמה תהלך עלי אדמות, כי לולא זאת לא ראית את פני יעקב.
יב) כי לא אשתו את, ובערמה הבאת לו.
יג) ואותי רימה אבי, ויגרשני בלילה ההוא, ולא נתן את יעקב לראותני, כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת.
יד) ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את יעקב.
טו) וידע יעקב את לאה, ותהר ותלד אותי, ועל השכר הזה נקרא שמי יששכר.
פרק ב א) וירא אז מלאך ה' אל יעקב ויאמר: שני בנים תלד רחל, כי בחלה במשכב בעלה, ותבחר הנזר.
ב) ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את שני התפוחים, כי עתה שמונה ילדה. ועל כן ילדה היא ששה, ורחל ילדה את השנים, כי למען הדודאים השקיף עליה ה'.
ג) כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם יעקב, ולא למען מלא תאוותה.
ד) וממחרת היום נתנה שנית את יעקב.
ה) ובגלל הדודאים ההם שמע ה' את רחל.
ו) כי גם כאשר קבלתם לא אכלה אותם, ותקרב אותם בבית ה', ותביאם אל הכוהן אשר היה בימים ההם.
פרק ג א) ויהי כאשר הייתי לאיש, ואתהלך ביושר לבבי, ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי, ואאסוף את תבואות אדמתם בעתן.
ב) ויברכני אבי כראותו, כי בתום לבבי אתהלך לפניו.
ג) ואנכי לא הייתי נמהר במעשי, ולא קנאתי, ולא רעה עיני בקרובי.
ד) לא הלכתי רכיל באיש, ולא הרשעתי חיי אדם, כי בתומת עיני הלכתי.
ה) בן שלושים וחמש הייתי כאשר לקחתי אישה, כי עמלי אכל את כוחי, ולא חשבתי על חשק נשים, כי עייף ויגע הייתי, ותיפול עלי תרדמה.
ו) וישמח אבי תמיד על תום לבבי, כי כל בכור הקרבתי ביד הכוהן לה', וכן גם לאבי.
ז) ויירב ה' את טובו בידי עשרת אלפי מונים, וידע גם יעקב אבי כי ה' עזרני בתומי.
ח) כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתום לבבי.
פרק ד א) ועתה בני, שמעו אלי והתהלכו בתום לבבכם כי בו ראיתי את כל רצון ה'.
ב) איש תם לא ישאף הון, מאכלי תאווה שונים לא יחמוד, בגד מחלצות לא ירצה.
ג) ימים רבים לא יקווה לחיות, והוא רק לרצון ה' יחכה.
ד) ועל כן כל רוחות תעתועים לא ימשלו בו, כי לא יואיל הבט אל יפי הנשים, למען אשר לא יחלל נפשו בתהפוכות רע.
ה) אין קנאה בעצותיו, והכעס לא יעציב את נפשו, ולא יענה את רוחו בתאווה נכזבה.
ו) והוא בתומת נפשו יתהלך, וכל דבר ביושר לבבו יראה, ויעצום עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל יראה בהפר איש את מצות ה'.
פרק ה א) ועל כן שמרו בנים את תורת אלוהים וקנו תום, וביושר תתהלכו, ואל תהיו קלי דעת במצוות ה' ובמעשי קרוביכם.
ב) ואהבו את ה' ואיש את קרובו, ועל דל ועל חולה תחמלו.
ג) שימו מעיניכם לעבוד את האדמה, ועמלו במפעליכם בכל עבודת השדה, והביאו מנחה בתודה לה'.
ד) כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם ה', כאשר ברך את כל הקדושים למן הבל ועד עתה.
ה) כי לא יינתן לכם חלק אחר, מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו.
ו) כי גם יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה.
ז) ויכבד ה' את לוי ואת יהודה גם בתוך בני יעקב.
ח) וייתן ה' להם מורשת נחלה, וייתן ללוי את הכהונה, וליהודה את המלוכה.
ט) ועל כן שמעו אליהם והתהלכו בתומת אביכם.
פרק ו א) ודעו לכם בני, כי באחרית הימים יעזבו בניכם את תומתם, וידבקו באהבת בצע לא תדע שבעה, ויעזבו צדק ויקרבו למזימה, ויזניחו את מצות ה' וידבקו בבלייעל.
ב) והמה יעזבו את עבודת האדמה, ויתורו אחרי עצותיהם הרעות, ויפוצו בין הגויים והיו עבדים לאויביהם.
ג) ואתם הגידו כזאת לבניכם, למען אשר אם יחטאו ישובו מהרה אל ה'.
ד) כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל אדמתם.
פרק ז א) בן שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום, ולא ידעתי בי כל חטא.
ב) ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת, ולא זניתי בנשאי את עיני.
ג) יין לא שתיתי ואתע, וכל חמד אשר לרעי לא חמדתי.
ד) עורמה לא שכנה בלבבי, וכזב לא עבר על דל שפתי.
ה) איש כי היה בצרה ואאנח אתו, ולדל פרסתי מלחמי, חסד עשיתי כל ימי, אמת שמרתי.
ו) את ה' אהבתי בכל כוחי, וכן אהבתי כל איש יותר מבני.
ז) וככה עשו גם אתם בני, וכל רוח בלייעל ינוס מכם, וכל מעשה אנשים רעים לא ימשול בכם, ותרדו בכל חית השדה, כי אתכם יהי אלוהי השמים והארץ, כי תתהלכו עם בני איש בתום לבב.
ח) ויצוו את בניו אחרי אשר דבר להם, העלוני חברונה, ושמה תקברוני במערה עם אבותיי.
ט) ויפשוט את רגליו וימות בשיבה טובה בריא בכל אבריו, ולא נס כוחו ויישן שנת עולמים.
צוואת זבולון הבן השישי ליעקב וללאה
פרק א א) העתקת דברי זבולון אשר ציווה את בניו לפני מותו בשנת מאה וארבע עשרה לחייו, שנתיים אחרי מות יוסף.
ב) ויאמר אליהם, שמעו אלי בני זבולון, והקשיבו לאמרי אביכם.
ג) אני זבולון זבד טוב זבדני אלוהים לאבותי, כי בעת היוולדי ויעצם אבי מאוד בצאן ובבקר, בעת ההיא היה חלקו במקלות הפצלות.
ד) לא ידעתי כי אחטא מימי, מלבד במחשבותיי.
ה) ולא אזכור אשר אפשע, מלבד הפשע אשר מעלתי ביוסף, כי נדברתי עם אחי לבלתי הגיד לאבי את אשר נעשה.
ו) ואבך במסתרים ימים רבים על יוסף, כי יראתי מפני אחי, כי נדברו כולם להרוג את אשר יגלה הסוד.
ז) וכאשר בקשו להמיתו, ואבך ואצעק אליהם לבל יפשעו את הפשע הזה.
פרק ב א) כי הלוך הלכו שמעון ודן וגד לקראת יוסף להמיתו והוא בכה ויאמר אליהם חוסו עלי אחי ורחמו על לב יעקב אבינו.
ב) אל תשאו את ידיכם עלי לשפוך דם נקי, כי לא חטאתי לכם.
ג) ואם גם חטאתי ענוש תענשוני אחי, וידכם אל תהי ברצח אחיכם, למען יעקב אבינו.
ד) וכאשר דיבר יוסף את הדברים האלה ויבך, ולא נשאתי את אנקותיו, ואחל לבכות ולשפוך כבדי וכל קירות קרבי חמרמרו.
ה) ויבך יוסף, ולבבי המה, וכל יצורי גוי רעדו, ולא יכלתי עמוד.
ו) וכאשר ראה יוסף כי בכיתי עמו, ואת אלה ההולכים להמיתו, וירוץ מאחרי ויתחנן אליהם.
ז) ובין כה וכה קם ראובן ויאמר, אל נא אחי אל נהרגהו, נשליכהו באחד הבורות הריקים האלה אשר חפרו אבותינו ולא מצאו מים.
ח) כי עצר ה' בעד המים ממלא אותם, למען יהיה מפלט ליוסף.
ט) ויעשו כן עד אשר מכרהו לישמעאלים.
פרק ג א) ובכסף שכרו לא היה לי חלק, בני.
ב) כי אם שמעון ודן וגד ובניהם, וייקחו את מחירו ויקנו נעלים להם ולנשיהם ולבניהם, ויאמרו לא נאכלנו כי מחיר אחינו הוא.
ג) כי אם רמוס נרמסנו, יען אשר אמר למלוך עלינו, ונראה מה יהיו חלומותיו.
ד) כי על כן כתוב בספר חנוך, כל אשר לא יחפוץ להקים זרע לאחיו, וחלצו את נעלו וירקו בפניו.
ה) ואחי יוסף לא חפצו בחיי אחיהם, וה' חלץ להם נעלם אשר נעלו בפני יוסף אחיהם.
ו) כי כאשר ירדו מצרימה, ויחלצו להם נערי יוסף את נעליהם לפני השער, וככה השתחוו לפני יוסף כחוק למלך פרעה.
ז) והמה לא רק השתחוו לפניו, כי גם ירקו עליהם אחרי אשר נפלו אפים לפניו, וייכלמו לפני המצרים.
ח) כי שמעו המצרים את הרעה אשר עשו ליוסף.
פרק ד א) ויהי כאשר השליכו אותו אל הבור וישבו אחיי לאכול.
ב) ואנכי לא אכלתי מאומה שני ימים ושני לילות, כי ריחמתי על יוסף.
ג) ויהודה לא אכל עימהם, וישמור על הבור, כי ירא פן יבואו שמעון וגד להמיתו.
ד) ויהי כאשר ראו כי לא אכל, וישימוני לשומר עליו עד אשר ימכרהו, ויהי בבור שלושה ימים ושלושה לילות רעב, וככה מכרהו.
ה) ויהי כשמוע ראובן כי נמכר בעת לכתו משם, ויקרע את בגדיו ויתאבל, ויאמר איך אראה את פני יעקב אבי.
ו) וייקח את הכסף וירוץ אחרי הסוחרים ולא מצא איש.
ז) כי עזבו את הדרך הגדולה, וילכו אל הסכיים בדרך הקצרה.
ח) ויעצב ראובן ולא אכל לחם ביום ההוא, ויבוא דן ויאמר אליו, אל תבך ואל תעצב, כי מצאנו את אשר נאמר לאבינו.
ט) אנחנו נשחט גדי עזים, וטבלנו את כתונת יוסף, ושלחנו אל יעקב לאמור, הכר נא הכתונת בנך היא, ויעשו כן.
י) כי את הכתונת פשטו מיוסף כאשר מכרהו, וילבישהו בגדי עבדים.
יא) ואולם שמעון לקח את הכתונת ולא חפץ להשיבה, כי בקש לקרעה בחרבו, בקצפו על אשר לא המיתו.
יב) ונעמוד כולנו ונאמר לו, אם לא תיתן את הכתונת, נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את התועבה הזאת בישראל.
יג) ובכן נתן אותה להם, והמה עשו כאשר אמר דן.
פרק ה א) ועתה בני, הנני מצווכם, אשר תשמרו את מצוות ה' ותרחמו איש על קרובו, ותחוסו על כל, לא רק על בני אדם, כי אם גם על כל חי אשר לא ידבר.
ב) כי על כן ברכני ה', ובחלות כל אחי אני, לא חליתי, כי יודע ה' מזימות כל איש.
ג) ועל כן ייכמרו רחמיכם, כי כאשר יעשה איש לקרובו כן ישלם ה' לו.
ד) כי בני אחי חלו וימותו על דבר יוסף, כי לא ריחמו בלבבם, ובני נשמרו מכל חולי כאשר ידעתם.
ה) ויהי כאשר היינו בארץ כנען על חוף הים, ואצוד ציד ליעקב אבינו, ורבים טבעו ואנכי נשארתי חי.
פרק ו א) אנכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על פני הים, כי נתן ה' לי דעת וחכמה לאלה.
ב) ואשים עמוד עץ מתחתיה, ואפרוש מסך על העמוד השני הניצב בתווך.
ג) ואשוט בה על שפת הים, ואצוד דגים לבית אבי, עד אשר באנו מצרימה.
ד) ומציידי נתתי לכל זר ברחמי עליו.
ה) וכי היה גר או חולה או זקן, ואבשל את הדגים ואכינם היטב, ואתנם לכל איש איש לפי צרכו, ואהי כואב עימהם ומרחם עליהם.
ו) ועל כן מלאני ה' דגים לרוב בצאתי לצוד ציד, כי כל אשר יחלק עם רעהו, הרבה מונים יקבל מאת ה'.
ז) וחמש שנים שליתי דגים, ואתן מהם לכל אשר ראיתי, ואמציא דגים לכל בית אבי.
ח) בקיץ דגתי דגים ובחורף רעיתי יחד את אחי.
פרק ז א) ועתה אודיע אתכם את אשר עשיתי.
ב) ראיתי איש בצרה ערום בקרה, וייכמרו רחמי עליו, ואגנוב בגד מבית אבי ואתנהו בסתר לאביון.
ג) וגם אתם בני, מכל אשר יחנכם אלוהים, בלי הבדל, חנו ברחמים את כל, ואל תתמהמהו, ותנו לכל איש בלב טוב.
ד) וכי לא יהיה לכם את אשר תתנו לאיש מחסור, יהמו מעיכם עליו ברחמים.
ה) ידעתי כי כאשר לא מצאה ידי לתת לאיש מחסור, ואלך אתו שבעה ריסים, ואבך אתו יחד, וקרבי נכמרו עליו ברחמים.
פרק ח א) ועל כן בני, ייכמרו נא רחמיכם על כל איש בחנינה, למען יחנכם ה' וירחם עליכם.
ב) כי באחרית הימים ישלח אלוהים את רחמיו על פני הארץ, ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכון.
ג) כי כאשר ירחם איש על רעהו, כן ירחם ה' אותו.
ד) ויהי כאשר באנו מצרימה, לא שמר לנו יוסף עברתו.
ה) וגם אתם בני תלכו בדרכו זאת, ותאהבו איש את רעהו, ואל תחרשו רע איש על אחיו.
ו) כי הוא אחווה ישבר, ובין קרובים יפריד, וירגיז נפש, וכל רכוש יחריב.
פרק ט א) ואתם דרשו היטב במים, ודעו לכם אם ישטפו לעבר אחד, יגרפו אתם אבנים עצים ואדמה וכל דבר אחר.
ב) ואם להרבה זרמים יחלקו, ובלעה אותם האדמה ונמסו.
ג) וגם אתם, אם תתפרדו יהי לכם כן.
ד) ועל כן אל תתפרדו לשני ראשים, כי כל אשר עשה ה' ראש אחד לו, ושתי כתפיים, שתי ידים ושתי רגלים ושאר האברים.
ה) ואנכי ידעתי על פי כתבי אבותיי, כי תתפרדו בישראל, ותלכו אחרי שני מלכים, ותעשו כל תועבה.
ו) ואויביכם יוליכו אתכם בשבי, ותחיו ברעה בין הגויים ברב חולי ויגון.
ז) ואחרי הדברים האלה תזכרו את ה', ותשובו, והוא ישיב אתכם, כי חנון ורחום הוא, לא יפקד עוון על בני איש, כי בשר המה ורוחות התוהו יתעום במעשיהם.
ח) והיה אחרי כן יאיר ה' לכם אור צדקה ומרפא ורחמים בכנפיו, והוא לבדו יגאל את כל שבי בני האדם מבלייעל, וכל רוח תוהו יהיה למרמס, וישיב את כל העמים לקנא למענו, והמקום אשר בו יבחר ה' ירושלים שמו יקרא.
ט) ועוד תכעיסוהו ברוב מעלליכם, והוא ישליך אתכם מעל פניו עד קץ העתים.
פרק י א) ועתה בני, אל תעצבו, כי מת אנוכי ואל ייפול לבבכם כי אאסף.
ב) כי עוד אקום בתוככם כמושל בין בניו, ואגיל בתוך שבטי אשר ישמרו את תורת ה' ואת מצות זבולון אביהם.
ג) ועל הרשעים יביא ה' אש עולמים ותאכל אותם לדורי דורות.
ד) ועתה הנני הולך למנוחתי, כאשר עשו גם אבותיי.
ה) ואתם תיראו את ה' אלוהיכם בכל מאודכם כל הימים אשר אתם חיים.
ו) ויהי ככלותו לדבר, וישכב בשיבה טובה וישימו אותו בניו בארון עץ.
ז) ואחרי כן העלהו ויקברהו בחברון עם אבותיו.
צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה
פרק א א) העתקת דברי דן אשר דבר אל בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.
ב) ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר: שמעו בני דן את דברי, והקשיבו לאמרי אביכם.
ג) אני נוכחתי בלבי בכל חיי כי האמת והצדק טובים הם, וימצאו חן בעיני אלוהים, ורעים השקר והכעס, כי הם ילמדו כל רע לבני האדם.
ד) הגדתי לכם היום בני, כי בלבבי חרצתי להמית את יוסף איש הטוב והאמת.
ה) ואנכי שמחתי על מכירתו כי אבינו אהב אותו מכולנו.
ו) כי רוח הקנאה והגאווה דברה אלי לאמור, גם אתה בנו כמוהו.
ז) ויעירני אחד מרוחות בלייעל לאמור, קח את החרב והרוג בה את יוסף, ויאהבך אביך במותו.
ח) והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרוף את יוסף כאשר יטרוף הנמר את הגדי.
ט) ואלוהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו, ולא נתנני לעשות את מעשה הפשע הזה, למען לא יכחדו שני שבטים מישראל.
פרק ב א) ועתה בני, הנה אנכי מת, ואגיד לכם באמת אם לא תישמרו מרוח הכזב והכעס, ולא תאהבו אמת וארך רוח, אבד תאבדון.
ב) כי עיוורון עיניים בקנאה, אשר לא ייתן את איש לראות פניו באמת.
ג) כי אם אב יהי, או אם יתהלך אתם כאויב, או אח יהי ולא ידעהו, או נביא ה' ולא ישמע אליו, או צדיק ולא יראהו, או רע ויתנכר אליו.
ד) כי רוח הכעס יאחזהו ברשת תעתועים, ויעוור את עיניו ובכזב יחשיך תבונתו, ויראהו כל על פי דרכו הוא.
ה) ואל מי יפנה את עיניו, הלא אל אחיו בשנאת לבב למען קנא בו.
פרק ג א) כי הכעס עניין רע בני, והוא את הנשמה ירגיז.
ב) ואת הגוף יכניע, ובנפש ישלוט, וייתן תעצומות לגוו, למען יעשה כל רע.
ג) ואם הבשר יעשה כל אלה, תזכה גם הנפש את הנעשה כי לא תראה נכוחה.
ד) ועל כן איש כי יכעס ועז לוו והיה לו כוח פי שלושה בכעסו, הכוח הראשון הוא חיל עוזריו, הכוח השני עושרו כי בו יפתה וברשע ינצחו וכי יש לו הכוח השלישי הוא כוח הטבע של הבשר, בו יעשה רעה.
ה) ואם גם יחלה הכועס, והיה לו כוח פי שנים בכעסו, כי הכעס יעזור תמיד בעשות רשע.
ו) והרוח הזה יהלך עם רוח השקר לימין השטן, למען יעשו מעשיהם בכזב ובכוח אכזר.
פרק ד א) ועל כן הכירו בני את כוח הכעס, כי הבל הוא.
ב) כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את אשר יכעסו ובנזקים קשים יסעיר את דעתו עד אשר יעיר בכעס גדול את נפשו.
ג) ואם ידבר איש קשות אליכם, אל תתעוררו לכעוס, ואם יהללכם איש כי קדושים אתם, אל תתגאו ואל תשתנו, לא לשמוח ולא למאוס.
ד) כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את דעתו לקבל עצת מזימות, והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו.
ה) וכי יאונה לכם נזק, או כי תאבד לכם אבדהו אל תעצבו בניו כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאווה אל הדבר האבוד, למען תפלו בכעס על ידי העצב.
ו) וכי יאונה לכם נזקו לרצונכם או לא לרצונכם אל תדאגו, כי הדאגה תוליד כעס וכזב.
ז) כי רע הכעס עם השקר, ושני פנים לו, ושניהם יתחברו למען הרגיז לב.
ח) וכי תסער הנפש תמיד, וסר מעליה ה', בלייעל ימשול בם.
פרק ה א) ועל כן בני, שמרו את מצות ה' ואת תורתו נצרו, וסורו מן הכעס ושנאו כזב, למען ישכון בקרבכם ה' ובלייעל ינוס מכם.
ב) ודברו אמת איש את רעהו, ולא תפלו בכעס וברוגז, ושלום יהיה לכם, ואלוהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה.
ג) אהבו את ה' כל ימי חייכם, ואיש את רעהו בלבב שלם.
ד) כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי ה' ותכעיסו את לוי, ותערכו מלחמה על יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך ה' יוליך את שניהם כי בהם יקום ישראל.
ה) וכי תסורו מאחרי ה' ותלכו בכל רע, ותעשו את תועבות הגויים, ותזנו אחרי נשי פושעים, כל רוחות הרשע יפעלו בכם בכל רע.
ו) כי הכרתי בספר חנוך הצדיק, כי השטן נשיאכם, וכל רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי, ויפעלו למען החטיאם לפני אלוהיהם.
ז) ובני יקרבו אל בני לוי ויחטאו אתם בכל, ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים.
ח) ועל כן אתם יחד בשבי תובלו, ושם תעונו במכות מצרים ובכול רשעת הגויים.
ט) ואחרי כן תשובו אל ה', וייתן לכם רחמים, והשיבכם אל מקדשו וייתן לכם שלום.
י) ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת ה', כי הוא לבדו יעשה מלחמה את בלייעל, וייתן נקמת נצח באויביכם.
יא) ואז יוציא את נפשות הצדיקים משבי בלייעל, וכל הלבבות אשר לא אבו שמוע ישיב אל ה', וייתן שלום נצח לכול אשר יקראהו.
יב) וכל הקדושים ינוחו בעדן, וצדיקים בירושלם החדשה יגילו, אשר היא תפארת אלוהים לעולם.
יג) ולא עוד תישאר ירושלם שממה, ולא עוד ישראל בשבי ילך, כי ה' יהיה בתוכה, וקדוש ישראל ימשול בה.
פרק ו א) ועתה בני, יראו את ה', והישמרו מפני השטן וכל רוחותיו.
ב) קרבו אל אלוהים ואל המלאך המתפלל בעדכם, כי הוא העומד בין אלוהים ובין בני האדם, ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד.
ג) על כן יתאמץ האויב להשחית את כל אשר בשם ה' יקרא.
ד) כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב.
ה) כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא ייפול בקץ הרעות.
ו) ועל כן הישמרו בני מכול מעשה רע, והסירו מאתכם כל כעס וכל כזב, ואמת וארך רוח אהבו.
ז) ואת אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם.
ח) ועל כן סורו מכל רשע ודבקו בצדקת אלוהים, והיה שבטכם לתשועה עד עולם.
ט) וקברוני אצל אבותיי.
פרק ז א) וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה.
ב) ויקברהו בניו, ואחרי כן העלו את עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב.
ג) לבד אשר ניבא להם דן אשר ישכחו את אלוהים ויינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם.
צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה
פרק א א) העתקת צוואת נפתלי אשר ציווה לפני מותו בשנת שלושים ומאה לחייו.
ב) ויהי כאשר נאספו בניו בחודש השביעי בראשון לחודש, ויעש להם משתה.
ג) ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו, ויאמר להם הנה אנכי מת, ולא האמינו לו.
ד) ויברך את ה' ויתחזק, ויאמר להם, הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול.
ה) ויען ויאמר אל בניו, שמעו בני בני נפתלי, והקשיבו לאמרי אביכם.
ו) אותי ילדה בלהה, כי עשתה רחל בערמה ותיתן ליעקב את בלהה תחתיה, ותהר ותלד אותי על ברכי רחל, ועל כן קראה את שמי נפתלי.
ז) ותאהבני רחל מאוד, כי נולדתי על ברכיה, ובעודני רך ותשקני, ותאמר מי יתן לי אח לך יוצא מרחמי וישווה לך.
ח) ועל כן דמה אלי יוסף בכל, כתפילת רחל.
ט) ואמי בלהה הייתה בת רתי אחי דבורה מינקת רבקה, אשר נולדה ביום היוולד רחל.
י) ויהי רתי ממשפחת אברהם, כשדי ירא אלוהים חופשי ומזרע היחש.
יא) ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן, וייתן לו את עדנה שפחתו לאישה, ותלד בת ויקרא שמה זלפה, על שם העיר אשר בה נשבה.
יב) ואחרי כן ילדה לו את בלהה, לאמור נבהלה בתי, כי אך נולדה ותתפוש בשדי אמה ותיבהל לינוק.
פרק ב א) ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האיילות, ויועידני אבי לכל בשורה, וגם ברכני להיות כאילה.
ב) כי כאשר ידע היוצר את הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חומר, ככה יצר גם ה' את הגוויה בדמות הרוח, ולפי כוח הגוף ייפח הרוח.
ג) ולא יהיה יתרון בינותם עד לשלישית השערה, כי במשקל ובמידה ובקו נוצר כל יצור.
ד) וכאשר ידע היוצר שרות כל כלי לְמה יכשר, ככה יודע ה' כל בשר את הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב, ומתי יחל הרע.
ה) כי אין יצור ואין מחשבה וה' לא ידעם, כי את כל האדם ברא בצלמו.
ו) ככוח האדם כן פעלו, כתבונתו כן מעשהו, כאשר זמם כן יבצע, כלבו כן פיו, כעינו כן שנתו, כנפשו כן דברו, אם בתורת ה' ואם במעשי בלייעל.
ז) וכאשר הבדיל בין אור לחושך, בין ראיה לשמיעה, ככה הבדיל גם בין איש לרעהו, ובין אישה לרעותה, ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם.
ח) כי כל פעל אלוהים בסדר: חמשת החושים בראש, ואת הצוואר חיבר עם הראש ויתן עליו שער ליופי ולתפארת, ולב להבין, בטן להפריש, קיבה, קנה לבריאות, כבד לכעס, מרה למרירות, טחול לשחוק, כליות לעצה, ירכיים לכוח, צלעות למשכב, מתנים לעוז וכאלה.
ט) וככה בני יהיו כל מעשיכם בסדר לטוב וליראה את האלוהים, ואל תחפזו לעשות בגאווה, וגם לא דבר בלא עתו.
י) כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל, כן לא תוכלו להאיר מעשיכם אם בחושך תהיו.
פרק ג א) ואתם אל תמהרו להרע את מעשיכם בתאוות בצע, ולפתות את נפשכם בדברי שווא, כי אם תחרישו בטוהר לבב, תדעו להתחזק ברצון ה' ולתעב רצון בלייעל.
ב) השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם, כן לא תמירו גם אתם את תורת אלוהים במשובת מעשיכם.
ג) כי הגויים הלכו שולל ויעזבו את ה' וימירו את דרכם, וייכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים.
ד) לא כן אתם בני, אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל היצורים את ה' עושם, לבל תהיו כאנשי סדום אשר המירו את דרכם.
ה) ככה השחיתו גם הנפילים את דרכם, אשר קיללם ה' בעת המבול, וישם בגללם את הארץ שממה מיושביה וכל הצומח בה.
פרק ד א) ואת כל אלה הנני אומר לכם בני, קראתי בספר חנוך אשר גם אתם תסורו מאחרי ה', ותלכו בכל חטאת הגויים, ותעשו כל רשעת סדום.
ב) והביא ה' עליכם שבי ועבדתם שם את אויביכם, וצרה וצוקה תכניע אתכם, עד השמיד ה' את כולכם.
ג) ונשארתם מתי מעט ושארית, ואז תשובו וידעתם את ה' אלוהיכם, והשיבכם ה' לארצכם כרוב חסדיו.
ד) והיה כי ישובו אל ארץ אבותיהם, ושבו ושכחו את ה' ופשעו.
ה) והפיצם ה' על פני כל הארץ עד בוא חסד ה'.
פרק ה א) ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים, כי השמש והירח נדמו.
ב) והנה יצחק אבי אבי, ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כוחו, והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח.
ג) ונרוץ כולנו יחד, ויתפוש לוי את השמש, ויעבור יהודה ויתפוש את הירח, וירומו שניהם אתם.
ד) ויהי לוי כשמש, והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר, ויהודה נוצץ כלבנה, ותחת רגליהם שתים עשרה קרניים.
ה) וירוצו לוי ויהודה גם שניהם ויחזיקו בם.
ו) והנה שור פר על הארץ, ושתי קרניים גדולות לו, וכנפיים בגבו ככנפי הנשר, ונחפוץ להחזיק בו ולא יכולנו.
ז) ויבוא יוסף ויחזק בו, וירום אתו יחד.
ח) ואנכי ראיתי, כי שם הייתי, והנה מגילה קדושה נראתה לנו לאמור: האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את שבי שנים עשר שבטי ישראל.
פרק ו א) ואראה עוד מקץ שבעה ימים, והנה אבינו יעקב עומד על שפת ים ימניה, ואנחנו בניו אתו.
ב) והנה אנייה באה בלא מלחים ורבי חובל, ועל האנייה כתוב אניית יעקב.
ג) ויאמר אלינו אבינו, הבה נרדה לתוך אנייתנו.
ד) והיה כאשר באנו לתוכה, והנה סער חזק התחולל, ורוח סופה גדולה, ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו.
ה) ואנחנו נשאנו על הים בסערה, ותמלא האונייה מים, ותנוד בתוך הגלים עד אשר נשברה.
ו) וימלט יוסף על הסירה האחת, וגם אנחנו נפרדנו איש מאחיו על תשעה קרשים, ויהודה ולוי היו על האחד.
ז) ונפוץ כולנו עד לקצווי ארץ.
ח) ויחגור לוי שק ויתפלל אל האלוהים.
ט) ויהי כי חדל הסער ותגיע האנייה אל היבשה בשלום.
י) והנה יעקב אבינו בא ונשמח כולנו יחדיו.
פרק ז א) ואגיד ליעקב אבינו את שני החלומות האלה, ויאמר אלי בוא יבואו הדברים האלה בעיתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה.
ב) ויאמר אלי אבי אחרי כן, אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי, כי ראיתי תמיד אשר יספרהו ה' יחד אתכם.
ג) ויבך ויאמר, אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך, וגם אתה לא תראה את יעקב אשר הולידך.
ד) לקול דבריו בקשתי לבכות גם אני, ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד לו כי נמכר יוסף, ואולם יראתי מפני אחי.
פרק ח א) הנה בני, הראיתי אתכם את אחרית הימים, כי כל אלה יקרו את ישראל.
ב) ואתם תצוו את בניכם אחריכם, אשר יתחברו אל לוי ויהודה, כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב.
ג) כי בשבטו יראה אלוהים להציל את עם ישראל, ויקבץ את הצדיקים מבין הגויים.
ד) וכי תעשו גם אתם בני את הטוב, יברכוכם בני איש, וגם מלכים, ובכם יתפאר אלוהים בין הגויים, והשטן ינוס מפניכם, וחיות השדה ייראו מכם, וה' יאהבכם, ומלאכים יסוככו עליכם.
ה) כי כאשר יגדל איש את הילד היטב יפקד שמו לטובה, ככה יפקד גם זכרכם לטוב לפני אלוהים כי תעשו את הטוב.
ו) ואשר לא יעשה טוב, יקללהו מלאכים ואנשים, ואלוהים יחולל על ידו בין הגויים, והשטן יעשהו כלי משכן לו, וכל חית השדה תרדה בו, וה' ישטמהו.
ז) כי גם מצות התורה שני פנים להן, ובתבונה תמלאנה.
ח) עת לאדם לדעת את אשתו, ועת פרוש ממנה לתפלתו.
ט) כי שניהם הנם מצות ה', ואם לא ישמרו על פי דרכם, יביאו חטא גדול על בני האדם, וככה גם שאר המצוות.
י) ואתם בני היו חכמים ונבונים באלוהים, כי ידעתם את דרך מצוותיו ואת חוקי כל מעשה, למען יאהבכם ה'.
פרק ט א) ויצוו אותם כאלה, ויאמר אליהם אשר יעלו את עצמותיו אתם חברונה, ויקברהו עם אבותיו.
ב) ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת לבב, וייכס את פניו ויגווע.
ג) ויעשו בניו ככול אשר ציוום אביהם.
צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה
א) העתקת צוואת גד אשר דיבר אל בניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.
ב) ויאמר אליהם: שמעו בני, אנוכי נולדתי בן שישי ליעקב, ואהי גיבור בין המשפתים.
ג) ולכן שמרתי בלילה על העדרים, והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר, וארוץ אחרי ואתפשהו, ואחזיק בידי ברגלו, ואקלעהו כאבן הקלע, וככה הרגתיו.
ד) ויוסף רעה אתנו יחד בשלושים יום, ובהיותו רך ויחלה מרוח הקדים.
ה) וישב חברונה אל אבינו, ויניחהו אבינו בקרבתו, כי אהבו מאוד.
ו) ויגד יוסף לאבינו כי שחטו בני זילפה ובלהה את כל הטוב בעדר ויאכלו, למרות דעת ראובן ודעת יהודה.
ז) כי ראה יוסף כי אנוכי הצלתי טלה מפי הדוב ואהרגהו ונאכלהו, ויגד כזאת לאבינו.
ח) ואנוכי קצפתי על יוסף בגלל זאת, עד יום בו נמכר.
ט) ורוח שנאה הייתה בי, ולא חפצתי לדעת את יוסף, לא לשמע אוזן ולא למראה עיניים, כי הכלימנו בפנינו באמרו כי אכלנו את הטלאים מלבד יהודה, וכל אשר הגיד לאבינו האמין לו.
פרק ב א) את חטאי אני מזכיר בני, כי פעמים רבות בקשתי להרוג אותו כי שטמתיו בלבבי.
ב) וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו, ואבקש להכחידו מארץ חיים, כלחוך השור את ירק השדה.
ג) ועל כן מכרנו אותו אני ושמעון לישמעאלים בשלושים שקל, ונסתר מהם עשרה, ועשרים הראינו את אחינו.
ד) וככה מלאה תאוות הבצע את לבבנו להרגו.
ה) ואלוהי אבותיי הצילהו מידי, למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל.
פרק ג א) ועתה בני, שמעו דבר אמת, למען תעשו צדק וכל משפט עליון, ולא תתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם.
ב) כל אשר יעשה האדם יתעב השונא, כי יעשה את חוקות ה' לא יהללוהו, וכי יירא מפני ה' וצדק ירצה - לא יאהבוהו.
ג) אמת יבזה, במאושר יקנא, דיבת עם יחבב וגאווה יאהב, כי השנאה תעוור את נפשו כאשר ראיתי גם אנוכי ביוסף.
פרק ד א) ועל כן בני, הישמרו מפני השנאה.
ב) כי השונא יחטא גם לאלוהים, כי לא יחפוץ שמוע לדברי מצוותיו לאהוב את רעהו, ולאלוהים יחטא.
ג) כי אם גם אחיו יכשל, יחפז להודיע לכול, ויתאמץ למען יישפט, ייענש ויומת.
ד) ואם עבד יהיה, והסיתו באדוניו וחרש עליו כל רע, למען יוכל להמיתו.
ה) כי השנאה תיעזר ברצח נגד כל אשר יצליחו, והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה.
ו) כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המועדים למוות, כן תבקש גם השנאה להרוג את החיים, ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי השווא.
ז) כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדיו עם השטן בכל להמית בני איש, ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלוהים באורך רוח להושיע את בני האדם.
פרק ה א) רעה היא השנאה, כי היא תמיד עם כזב תתחבר, ונגד האמת תדבר, תשים קטון לגדול, חושך לאור, מר למתוק תקרא, ורצח תורה, תעיר קצף ותעורר מלחמה, ואת הלב תמלא רעה וחמת השטן.
ב) וכזאת הנני אומר לכם בני, כי נוסיתי אשר תנוסו משנאת רע, ותדבקו באהבת אלוהים. יושר לבב יגרש שנאה, וענווה תפיץ קנאה.
ג) כי צדיק ועניו יירא מעשות רשע, ולא יירא אשמת רעהו כי אם את נפשו, כי אלוהים יראה ללבבו.
ד) ולא ילך רכיל באיש חסיד, כי יראת עליון תשכון בו.
ה) אם יירא לחטוא לאלוהים, לא יחפוץ לעשות עוול לאיש, ולא במחשבותיו.
ו) וזאת הכרתי לאחרונה, אחרי אשר שבתי מחטאי אשר חטאתי ליוסף.
ז) כי התשובה אל אלוהים באמת תזרה כסילות, ותפיץ חשק ותאיר את העיניים, ותיתן דעת לנפש ותנהל עצה לתשועה.
ח) וכל הדברים האלה אשר לא למדוהו בני איש, אותם יכיר בשובו מדרכו.
ט) כי הביא אלוהים עלי מחלת הכבד, ולולא תפילות יעקב אבי עזרוני, כי אז כמעט קט חלף רוחי ממני.
י) כי כל אשר בו יחטא האדם, בו ייוסר.
יא) וכאשר נקשה כבדי בלי רחם על יוסף, כן עוניתי גם אני בלי רחם בכבדי, ואשפט אחד עשר חודש, כמספר הימים אשר שנאתי את יוסף עד אשר מכרוהו.
פרק ו א) ועתה בני, הזהרתי אתכם: אהבו איש את אחיו, והשמידו שנאה מלבבכם, ואהבו איש את רעהו במעשיהם ובדבריכם, ובכל יצר לבבכם.
ב) כי בפני אבי דיברתי את יוסף לשלום, וכאשר יצאתי מאת פניו ותחשך השנאה את תבונתי, ותרגז את נפשי להמיתו.
ג) ואתם אהבו איש את רעהו בלבבכם, וכי יחטא לך איש, ודברת אליו לשלום, וזרית הלאה את חמת השנאה, ולא תשכין בנפשך ערמה.
ד) וכי יתוודה וישוב מדרכו, וסלחת לו, ואם יכחש אל תריב אתו, כי ישָבע וחטאת חטא משנה.
ה) ואם תריב באיש, אל תגלה לזר סודכם, פן ישנאך ונהפך לך לאויב, וחטא לך חטא גדול, כי רבות בערמה ידבר אליך, או יחרוש עליך רעה, וממך ייקח חמתו.
ו) ואם יכחד ויבוש כי תגלה רעתו, השקט ואל תגלה חרפתו, כי אשר יכחד עוד ישוב מדרכו לא יוסף לחטוא לך, כי כבד יכבדך ויירא ממך וישלים עמך.
ז) ואם לא ידע בושת, וברעתו יעמוד, וסלחת לו בלבבך, ואת המשפט לאלוהים תעזוב.
א) וכי ייטב לרעכם מכם, אל תעצבו, והתפללו בעדו אשר עד סוף ימיו יצליח, כי כן טוב גם לכם.
ב) וכי יינשא עוד, אל תקנאו בו, וזכרו כי קץ כל בשר למות, והודו לה' אשר נתן את הטוב ואת המועיל לכל בני איש.
ג) חקור את משפט ה' ויניח לך, וכל עצתך ישלים.
ד) ואם אחד הרשעים יצבור הון כעשיו אחי אבי, אל תתחרו בו, והוחילו למועד ה'.
ה) כי הוא ייקח מרשעים עושרם, ויסלח לאשר שב מדרכו, ואשר לא ישוב, יחשוך לעונש עולמים.
ו) כי הדל אשר לא יקנא ברעהו, יהיה לרצון לפני ה' בכול, ומכול בני איש יאושר, כי אין לו עניין רע אשר לבני האדם לענות בו.
ז) ואתם זרו הלאה את השנאה מנפשותיכם, ואהבו איש את רעהו בלבב תמים.
פרק ח א) והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה, כי מהם יקים ה' מושיע לישראל.
ב) כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו, ויעשו כל רשע וכל רע וכל מושחת בעיני ה'.
ג) ויינפש מעט, ויוסף לדבר אליהם: שמעו בני אל אביכם וקברוני אצל אבותי.
ד) ויאסוף את רגליו וישכב בשלום.
ה) ומקץ חמש שנים העלו אותו חברונה, ויקברוהו שמה עם אבותיו.
צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה
פרק א א) העתקת צוואת אשר, אשר ציווה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.
ב) וידבר אליהם והוא בריא ויאמר: שמעו בני אשר אל אביכם, וכל הישר בעיני אלוהים אראכם.
ג) שתי דרכים נתן אלוהים לבני האדם, ושני יצרים ושני מפעלי,ם שני פנים ושני קצות.
ד) ועל כן הכל שנים שנים הם, זה לעמת זה.
ה) כי שתי דרכים הן, הטוב והרע, ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם.
ו) וכי תרצה הנפש בטוב, כל מעשיה בצדק תעשה, ואם תחטא - מיד תשוב.
ז) כי אם תחשוב על דבר הצדק, ותזרה הלאה את הרע, תרמוס מהר את הרשע ותשרש את החטא.
ח) וכי תיכנע הנפש לפני היצר הרע, את כל מעשיה ברשע תעשה, ותגרש את הטוב ותדבר ברע, ובלייעל ישלט בה. ואם גם תעשה את הטוב, לרע יהפוך.
ט) כי אם תחל לעשות טוב, והיו תוצאות מעשיה רשע, כי אוצר היצר רוח רשע תמלא.
פרק ב א) והנפש אשר תאמר להשליט את הטוב על הרע, והיה סוף מעשיה גם דרך הרע.
ב) ויש איש אשר לא ירחם על עבדיו אשר שרתו לפניו ברע, גם זה שני פנים לו. אבל הכל רשע.
ג) ויש איש אשר אהב עושה רע, עד כי יחפוץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה, והכל עניין רע.
ד) כי אם גם אהבה היא, אבל רעה היא בכסותה על רשע, ועל כן הדבר הזה שמו טוב הוא, וסוף מעשיו לרע יוביל.
ה) ויש אשר יגנוב ירשיע יגזול ויחמוס, ועל דל ירחם, גם לזה שני פנים והכל רע.
ו) כל אשר יחמוס את רעהו יכעיס אלוהים וישבע לשווא באל עליון ועל העני ירחם את ה' נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה.
ז) את נפשו יטנף, ואת גוו יפנק. רבים יהרוג, ועל מעט יחמול, גם לזה שני פנים והכל עניין רע.
ח) ויש אשר ינאף ויזנה, ומכל אוכל יינזר ויצום, ויעשה עוול, ובחיל עשרו יחמוס רבים, וברוב רשעו הוא גם מצות יעשה, גם לזה שני פנים והכל רע הוא.
ט) וכל אלה כחזירים וכארנבות הם, כי גם אלה טהורים למחצה המה, ובאמת טמאים הם.
י) וכאלה דבר אלוהים גם על לוחות החוקות.
פרק ג א) ואתם בני, אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע, כי רק בטוב תדבקו, למען ישכון בו אלוהים ובני אדם ידרשהו.
ב) נוסו לכם מפני הרע, והכריחו את היצר הרע במעשיכם הטובים, כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את ה' ויעבדו את תאוותיהם, למען ימצאו חן בעיני בלייעל ובעיני האנשים הדומים להם.
פרק ד א) כי האנשים הטובים ישרים הם ואם גם חנפים לחוטאים יחשבום לפני ה' יצדקו.
ב) ורבים אשר ישמידו את הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב הוא כי עקר את הרע משרשו וישמידהו.
ג) ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם, גם לזה שני פנים, ואולם כל המפעל טוב הוא, כי הולך הוא בדרכי ה' אשר לא יקבל את הנראה טוב כטוב באמת.
ד) ויש אשר לא יחפוץ לראות ימים טובים עם הוללים, למען אשר לא ינבל את פיו, ונפשו יגאל, גם לזה שני פנים והכל טוב הוא.
ה) כי אלה לצבאים ולאיילות ידמו, כי בהיותם פראים כטמאים ידמו, ובאמת טהורים הם, כי קנאו לה' וילכו בדרכיו, וינזרו מכל אשר ציווה אלוהים בחוקותיו, כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב.
פרק ה א) ראו בני, איך שניים בכל המה, זה לעומת זה, והאחד בשני ייסתר: בצע בעושר, שכרון בטוב לב, עצב בשמחה והוללות בחיי האישות.
ב) אחרי החיים מוות יבוא, אחרי כבוד קלון, אחרי היום הלילה, וחושך אחרי אור. וכל אלה תחת שלטון היום המה, והצדק תחת שלטון החיים, והרשע תחת המות, ועל כן יחכו למות חיי עולם.
ג) לא יוכל איש לקרוא לאמת כזב ולצדק רשע, כי כל אמת תחת האור הוא, כמו כל נברא תחת אלוהים.
ד) בכל אלה ניסיתי אני בימי חיי, ולא סרתי מאחרי אמת ה', ואת חוקי עליון חקרתי, כי בכל כוחי הלכתי ביושרי אחרי הטוב.
פרק ו א) ואתם בני, שימרו גם אתם את מצות ה', ולכו ביושר פנים אחרי האמת.
ב) כי אלה אשר שני פנים להם, משנה יאשמו. כי גם עשה יעשו את הרע, וגם יחונו את כל עושיו, כי ילכו אחרי רוחות התוהו הנלחמים עם בני איש.
ג) שמרו בני אתם את מצות ה', ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב, ודרשו אחרי הטוב באמת, ושמרהו בכל מצוות ה', כי תשובו אליו ובו תירגעו.
ד) כי סוף בני האדם יוכיח על צדקתם, כי יוודעו למלאכי ה' ולמלאכי בלייעל.
ה) הנפש כי תתרגז ותלך - יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאוותה ובמעשיה הרעים.
ו) וכי ישליו איש ויכיר בשמחה את מלאך השלום, הוא ינחהו לחיי עולם.
פרק ז א) אל תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את מלאכי ה' ותאבד לעד.
ב) כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם, וארצכם שממה תהיה, וכל מקדשיכם יחרבו, ונפזרתם בכל ארבע פינות העולם, ואתם תהיו בגולה ותתועבו כמים הנמסים.
ג) עד ישקיף עליון על האדמה, והוא יבוא ואת ראש התנין ירוצץ על המים, והוא יושיע את עם ישראל ואת כל הגויים.
ד) והגידו כזאת גם אתם לבניכם, אשר לא ימרו את פיו.
ה) כי קראתי בלוחות השמים, כי שמוע לא תשמעו אליו, ופשוע תפשעו בו, ולא תלכו בחוקות ה' כי אם במצות בני האדם, ותשחיתו ותרעו.
ו) ועל כן תזורו כגד וכדן אחי, אשר לא יכירו את ארצם ואת שבטם ואת שפתם.
ז) ואולם ה' יקבץ אתכם באמונה, למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב.
פרק ח א) ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצוו ויאמר קברוני בחברון.
ב) וישכב וימות בשיבה טובה.
ג) ויעשו לו בניו כאשר צוום, ויעלו אותו חברונה, ויקברהו עם אבותיו.
צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל
פרק א א) העתקת צוואת יוסף. ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל בניו ואל אחיו ויאמר אליהם.
ב) אחי ובני, שמעו אל יוסף אהוב ישראל, והאזינו לאמרי פיו.
ג) אנכי ראיתי בחיי קנאה ומוות, ולא סרתי מאמת ה' ואתחזק בה.
ד) אחי שנאוני, וה' אהבני, הם בקשו להרגני, ואלוהי אבותיי שמרני. הם בבור השליכוני, ועליון העלני.
ה) לעבד נמכרתי, ואדון כל פדני. בשבי לוקחתי, וזרועו החזקה הושיעתני. ברעב עוניתי, וה' כלכלני.
ו) לבדי הייתי, ואלוהים נחמני. חולה הייתי, וה' השקיף עלי. בבית הכלא הייתי, ואלוהים חנני. באזיקים נאסרתי, והוא הצילני.
ז) בתוך דיבת עם, והוא זכני. עלילות רעות שמו עלי המצרים, והוא הושיעני. עבד הייתי וירוממני.
פרק ב א) וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את ביתו על ידי, ואנכי נלחמתי עם אשתו לא ידעה בושת, אשר החזיקה בי לחטוא עמה, ואלוהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת.
ב) בבית הכלא השליכוני, הכוני, שמוני ללעג, ואלוהים נתנני לרחמים לפני שר בית הסוהר.
ג) כי לא יעזוב ה' את יראיו, לא בחושך ולא באזיקים ביגון ובצרה.
ד) כי לא איש אלוהים ויבוש, ובן אדם ויפחד, ולא ילוד אדמה הוא ויחלש ויחת.
ה) ובכל אלה עזר הוא, ואיש לפי דרכו ינחם, ואם גם ירחק מעט לבחון יצר לב.
ו) בעשרה ניסיונות בחנני, ובכולם ארך רוח הייתי.
ז) כי רפואה גדולה ארך רוח, והרבה טובה תביא סבלנות.
פרק ג א) כמה ייראה אותי המצרית במוות, כמה מסרה אותי לעונשני.
ב) ואחרי כן קראה לי, וכי לא חפצתי להיות עמה, אמרה אלי אתה תמשול גם בי גם בכל אשר בביתי, אם תמָסר לי, ואתה תהיה כאדוננו.
ג) ואנכי זכרתי את דברי יעקב אבי, ואלך אל חדרי ואבך ואתפלל אל ה'.
ד) ואנכי צמתי בשבע השנים ההן, ובעיני המצרים הייתי כחי חיי תענוגים, כי חן יצוק על פני כל הצמים למען ה'.
ה) ואם לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין, ושלושה ימים לקחתי אוכלי ואתן לעניים ולחולים.
ו) ואשחר לבקר את ה', ואבך על אודות המצרית אשת מף, כי הציקה לי תמיד מאוד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני.
ז) ובן זכר לא היה לה, ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה, ואתפלל אל ה' ותלד זכר.
ח) ובמשך ימים חבקה אותי כבן, ואנכי לא ידעתי, ואחרי כן בקשה להסיתני לזנות עמה.
ט) וכראותי זאת ואעצב עד מוות, וכצאתה ואתעודד, ואתאבל על אודותיה ימים רבים, כי הכרתי את יצרה ואת מזימתה.
י) ואדבר אליה דברי עליון, למען תשוב מתאוותה הרעה.
פרק ד א) ופעמים רבות היללתני בדברים כאיש קדוש, ובערמה שבחה את ענותי לפני בעלה, בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני.
ב) בגלוי היללתני כמו ענו, ובסתר דברה אלי לאמור, אל תירא מפני אישי, כי הוא גם מאמין בענותך, ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין.
ג) ואני בכל אלה יצועי שק, ואתפלל אל ה' כי יצילני מערמת המצרית.
ד) וכאשר לא יכלה דבר, ותבוא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את דבר אלוהים.
ה) ותאמר אלי, אם חפץ אתה כי אעזוב את האלילים, שכבה עמי, ואנכי אפתה את בעלי לסור מאחרי האלילים, ונלך בחוקות ה' אלוהיך.
ו) ואמר אליה אין חפץ לה' בטומאת יראיו, ולא ירצה בנואפים, כי אם באלה אשר בטוהר לבב ובניקיון שפתים יקרבו אליו. ותחרש, כי בקשה למלא תאוותה.
ז) וארבה לצום ולהתפלל, למען יצילני ה' מידה.
פרק ה א) ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי, אם לא תחפוץ לזנות עמי, אנכי אהרוג את בעלי ואקחך לי לבעל.
ב) ואני בשמעי זאת, ואקרע את בגדי ואומר, האישה יראי את ה', ואל תעשי את המעשה הרע הזה פן תכרתי. ואת דעי לך כי אנכי אודיע לכל את מזימתך זאת.
ג) ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את מזימתה זאת.
ד) ותלך ותסיתני במתנות, ותשלח לי כל חמודות בני אדם.
פרק ו א) ותשלח לי אוכל ובו כשפים.
ב) ויהי כי בא הסריס ויבא את המאכל, ואביט ואראה איש נורא מראהו, ויושט לי חרב עם הקערה, ואדע כי מזימתה להדיחני.
ג) וכצאתו ואבך, ולא טעמתי טעם מאכל זה, ולא כל מאכל אחר ממנה.
ד) וכעבור יום ותבוא אלי, ותכר את האוכל ותאמר אלי, מדוע לא אכלת מן המאכל הזה.
ה) ואומר אליה, כי מלאת אותו כשפים ומות, ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי לה' לבדו.
ו) והנה את דעי לך כי אלוהי אבי גילה לי ביד מלאכו את רעתך, ואנכי שמרתי את המאכל למען בחני אותך אם תראיהו ותשובי מדרכך.
ז) ולמען תיווכחי כי לא תשלוט רעת פושעים בצדקת יראי ה', הנה אקח מן המאכל ואוכל בפניך, ובדברי אלה ואתפלל כזאת, אלוהי אבותיי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואוכל.
ח) ובראותה זאת ותיפול על פניה לרגלי ותבך, וארימה ואדבר על לבה.
ט) ותבטיחני לבלתי עשות עוד את מעשה הפשע הזה.
פרק ז א) ואולם היא הקשתה את לבה ברעה, ותחפש אי הדרך תצודני.
ב) ותיאנח מר ותפול למשכב, והיא לא חלתה. וכראות בעלה אותה ויאמר לה, למה נפלו פניך, ותאמר לו צרה בלבבי וכל אנחות רוחי הציקוני. וירפא אותה והיא לא חלתה.
ג) והיא לעת מצוא רצה אלי, ובעלה היה מחוץ לבית, ותאמר אלי.
ד) אחנק או אתנפל אל בור, אם לא תחפוץ לשכב עמי.
ה) ובראותי כי רוח בלייעל הרגיזה, ואתפלל אל ה', ואומר אליה.
ו) למה אומללה תרגזי ותתגעשי, והחטא יעוור עיניך. זכרי כי אם תשלחי יד בנפשך, תכה אשֵתָה צרתך פילגש בעלך את בניך, ותשמידי את זכרך מעל פני האדמה.
ז) ותאמר אלי, הנה אהבתני, רב לי, אלחם על חיי ועל חיי בני, ואנכי אחכה עוד עד אשר אמלא גם את תאוותי.
ח) והיא לא ידעה כי למען ה' דברתי אליה כן, ולא למענה.
ט) כי אם ייפול איש בחשק תאווה, ולו יעבוד, והיה כי ישמע דבר טוב על חשקו אשר בו נפל, וקבל אותו למען תאוותו הרעה הזאת.
פרק ח א) וזאת אומר לכם בני, כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי, ואנכי כרעתי על ברכי לפני ה' כל היום וכל הלילה, ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה.
ב) לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה.
ג) וכראותי כי החזיקה בשיגעון בבגדי, ואעזבהו ואנוס ערום.
ד) והיא בהחזיקה בבגדי, שמה עלי עלילות שווא, וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו, וממחרת הכני וישלחני אל בית הסוהר אשר לפרעה.
ה) וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית, ותבוא ותשמע אותי מהלל ומשבח את ה' במקום חושך, ואגיל בקול שמחה ואודה את אלוהי כי ניצלתי מתאוות המצרית.
פרק ט א) ופעמים רבות שלחה אלי לאמור, הואילה למלא תאוותי, ואנכי אוציאך מן האזיקים ואפדך מחושך.
ב) ואנכי לא נשמעתי לה אף במחשבותיי, כי אוהב ה' את אשר יתענה בבור חושך בענווה, מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי מלך ויתהולל.
ג) כי אם יחיה איש בצדקתו ויבקש גם תהילה, וידע אל עליון כי תועילהו, ונתן לו גם את זאת כאשר נתן גם לי.
ד) כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך ליל, ותשמע לקול תפלתי, ואנכי בשמעי את אנחותיה החרשתי.
ה) כי בהיותי בביתי ותגל את זרועותיה ואת שדיה ואת רגליה, למען אשכב עמה, כי יפת מראה הייתה עד מאוד, והדורה בלבושה, למען תדיחני וה' הצילני ממזימותיה.
פרק י א) ועל כן ראו בני, את אשר יפעלו ארך רוח ותפלה וצום.
ב) וגם אתם אם תלכו אחרי הענווה וטהר לבב באורך רוח ותפילה, ותצומו בלב נדכה, ישכון בקרבכם ה', כי אוהב הצנע לכת.
ג) ובכל אשר ישכון עליון, אם גם קנאה תיפול על איש, או שבי או רצח, אלוהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו, כי גם ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם אתי.
ד) כי בכל דרכיו יגבה איש, אם במעשים או בדברים או במחשבות.
ה) ידעו אחי מה אהבני אבי, ואנכי לא התגאיתי בלבבי, אף כי נער הייתי. ויראת ה' הייתה בלבבי, כי ידעתי כי הכל יחלוף.
ו) ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה, ואכבד את אחי, ומיראתם החרשתי בעת מכרוני, ולא הגדתי לישמעאלים כי בן יעקב אנכי, איש גדול וצדיק.
פרק יא א) וגם אתם בני, תהי יראת ה' לנגד עיניכם בכל מעשיכם, וכבדו את אחיכם, כי כל אשר יעשה את חוקת ה' יאהבהו ה'.
ב) ויהי בנוסעי עם הישמעאלים, וישאלוני לאמור, העבד אתה? ואומר עבד אנכי יליד בית, לבל יבושו אחי.
ג) ויאמר לי הגדול בהם, לא עבד אתה, כי כן תעיד גם חזותך. ואנכי אמרתי עבד אנכי.
ד) ויהי כאשר באנו מצרימה, ויריבו ביניהם מי מהם ייתן מחירי וייקחני.
ה) ויאותו כולם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם, עד אשר ישובו עם סחורתם.
ו) וה' נתן חיני בעיני הסוחר, ויפקד על ידי את ביתו.
ז) ויברכהו אלוהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבודה.
ח) ואהי אצלו שלושה חדשים וחמשה ימים.
פרק יב א) בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברוב הדרה, כי שמעה על אודותיי מפי סריסיה.
ב) ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי, וגם אומרים גנוב גונב מארץ כנען.
ג) ואתה עשה בו שפטים, וקח את הנער אל ביתנו, ויברכך אלוהי העברים, כי חסד מן השמים נסוך עליו.
פרק יג א) ויאמן פוטיפר לדבריה, ויצו להביא לפניו את הסוחר, ויאמר אליו, מה הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען, ותמכרם לעבדים.
ב) וייפול הסוחר לרגליו ויתחנן אליו, ויאמר בי אדני לא ידעתי את אשר תאמר.
ג) ויאמר פוטיפרע אם כן הדבר, מאין העבד העברי הזה? ויאמר, הישמעאלים הפקידהו על ידי עד אשר ישובו.
ד) ולא האמין לו, ויצוו לייסרו בשוטים ערום. ויהי כי החזיק בדבריו, ויאמר פוטיפרע: יביאו לפני את הנער.
ה) אני הובאתי לפניו, ואשתחווה אפים ארצה לפני פוטיפר, כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה.
ו) ויבדילני מאתו ויאמר אלי, העבד אתה אם חפשי? ואמר עבד אנכי.
ז) ויאמר עבד מי אתה? ואמר עבד הישמעאלים.
ח) ויאמר אלי איך היית לעבד להם? ואמר קנה קנוני מארץ כנען.
ט) ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר, ויצוו מיד לייסרני בשוטים על מערומי בשרי.
פרק יד א) ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני, כי קרוב ביתה, ותשלח אליו לאמור לא בצדק שפטת, כי ענוש תעניש איש חופשי אשר גונב כאלו פושע היה.
ב) וכאשר לא שניתי מדברי אף כי הוכיתי, ויצוו לשום אותי במשמר עד אשר יבואו אדוני העבד.
ג) ותאמר האישה אל בעלה, למה תאסור באזיקים נער לקוח בשבי מגזע היחש, ועליך להוציאו לחופשי ולשומרו.
ד) כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה, ואנכי לא ידעתי מכל זה דבר.
ה) ויאמר אליה לא יעשה כן בתוך מצרים, לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט.
ו) כזאת דבר על הסוחר. ואשר לנער, היה יהיה בבית הסהר.
פרק טו א) מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים, כי שמעו כי התאבל עלי יעקב אבי מאוד.
ב) ויבואו ויאמרו אלי מה הדבר אשר אמרת עבד אתה, והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען, ואביך מתאבל עליך בשק ואפר.
ג) ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי, ואבקש לבכות מאוד, ואתאפק לבל אכלים את אחי, ואמר אליהם: אנכי לא ידעתי דבר, עבד אנכי.
ד) ויוועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם.
ה) כי יראו מפני אבי, פן יבוא עליהם ויקום מהם נקמת חמה, כי שמעו כי גדול הוא את אלוהים ואנשים.
ו) ויאמר אליהם הסוחר, חלצוני ממשפט פוטיפרע.
ז) ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמור, הגידה כי בכסף קנינו אותך, והוא יוציאנו לחופשי.
פרק טז ותאמר אשת מוף אל בעלה: קנה את הנער, כי שמעתי אומרים למכור אותו.
ב) והיא שלחה מיד סריס אל הישמעאלים, ותחפוץ לקנותני. ויקרא רב הטבחים לישמעאלים, ויבקש לקנות אותי.
ג) וכאשר לא נאות למחיר, וילך והסריס להודיע לגבירתו אחרי אשר ניסה אליהם דבר, כי דורשים הם מחיר רב בעבד.
ד) ותשלח סריס אחר לאמור, אף אם שתי ככרי זהב ידרשו - תנו להם. אל תחסכו זהב, רק קנה את הנער והביאהו אלי.
ה) וילך הסריס וייתן להם שמונים שקלי זהב, וייקחני, ולמצרית הגיד כי מאה נתן.
ו) ואנכי ידעתי, ואחריש למען לא ייכלם הסריס.
פרק יז א) אתם ראיתם אפוא בני, את כל אשר עוניתי למען אשר לא אכלים את אחי.
ב) וגם אתם אהבו איש את רעהו, ובאורך רוח הסתירו איש את עוון רעהו.
ג) כי ה' ישמח בחבר אחים, ובחפץ לב טוב אשר ירצה באהבה.
ד) וכאשר באו אחי מצרימה, ויכירו כי אנכי השיבותי להם את הכסף, ולא שנאתים ואנחמם.
ה) ואחרי מות יעקב אבי, עוד הוספתי לאהבה אותם, וכל אשר ציווה עשיתי להם עד בלי די.
ו) ולא נתתים להיעצב אף על מצער.
ז) וכל אשר היה בידי נתתי להם, ובניהם היו בני ובני להם כעבדים, ונפשם כנפשי ויגונם יגוני, וכל חלים חליי, ועצתם עצתי.
ח) ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאווה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים.
פרק יח א) וכי תלכו גם אתם במצות ה' יינשא ה' אתכם בטוב לעולמים.
ב) וכי יבקש איש להרע לכם, אתם גמלו אותו טוב, והתפללו בעדו, וה' יצילכם מכל רע.
ג) והנה ראיתם כי בענותי ובאורך רוח לקחתי לי לאישה את בת הכוהן לעיר שמש, ומאה ככרי זהב נתנו לי אתה, וה' נתנם לי לעבדים.
ד) וגם יופי נתן לי ה,' מעל לכל יופי ישראל, וישמרני עד זקנה בכוחי וביפיי, כי דמיתי בכל אל יעקב.
פרק יט א) ועתה שמעו את החלום אשר חלמתי.
ב) ראיתי והנה שתים עשרה איילות רועות, ומהן נפוצו תשע.
ג) ושלוש נצלו. וממחרת והנה נפוצו גם הן, ואראה והנה שלוש האיילות ילדו שלושה טלאים, ויקראו אל ה' ויוציאן ה' אל מקום צמח ומים, וינהלם מחושך לאורה.
ד) ושם קראו אל ה', עד אשר נקבצו אליהם תשע האיילות, והיו כשנים עשר כבשים, ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים.
ה) ואראה אחרי כן, והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת, וממנה יצא ים חלב, וישתו ממנו שנים עשר העדרים, ומקנה לאין מספר.
ו) ולפר הרביעי גדלו קרניו עד לשמים, ותהיינה כחומה בצורה לעדרים, ובין הקרניים בתווך צמחה עוד קרן אחת.
ז) ואראה והנה פר בן בקר, והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים, ויהי לעזר לכל הפרים.
ח) וכל הדברים האלה יבואו בעתם באחרית הימים.
ט) ואתם בני, שמרו את מצות ה', וכבדו את לוי ואת יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את כל הגויים ואת ישראל.
י) כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלוף.
יא) ומלכותי ביניכם תיאסף כסוכת נוצרים, אשר תחלוף עם קיץ.
פרק כ א) ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים, וה' יקום את נקמתכם ויביא אתכם אל הארץ אשר דבר לאבותיכם.
ב) ואתם תיקחו את עצמותיי אתכם, כי אם תביאו את עצמותיי שמה והיה ה' עמכם באורה, ובלייעל יהיה בחושך עם המצרים.
ג) ואתם העלו את אסנת אמכם בדרך אפרתה, וקיברוה שמה על יד רחל אמי.
ד) ויהי כאשר דבר כזאת, ויפשט את רגליו וימות בשיבה טובה.
ה) ויתאבלו עליו כל ישראל וכל מצרים אבל גדול.
ו) ובצאת בני ישראל ממצרי,ם ויעלו אתם את עצמות יוסף, ויקברהו בחברון עם אבותיו, ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר.
צוואת בנימין הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל
פרק א א) העתקת דברי בנימין, אשר ציווה לבניו בהיותו בן חמש ועשרים ומאה שנה.
ב) וינשק להם ויאמר אליהם, כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם אני ליעקב.
ג) ויהי כאשר מתה רחל אמי בעת לדתה אותי, ולא היה לי חלב, ואינק שדי בלהה אמתה.
ד) ורחל הייתה אחרי לדתה את יוסף עקרה שתים עשרה שנה, ותתפלל אל ה' ותצום, ותהר ותלד אותי.
ה) כי אהב יעקב אבי את רחל מאוד, ויתפלל אשר יראה ממנה שני בנים.
ו) ועל כן קראו את שמי בנימין, לאמור בן ימים.
פרק ב א) ויהי כאשר באתי מצרימה אל יוסף, ויכירני אחי, ויאמר אלי מה אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני.
ב) ואמר לו, את כותונתך טבלו בדם וישלחוה, ויאמרו הכר נא הכתונת בנך היא.
ג) ויאמר לו יוסף, אכן אחי גנב גנבוני סוחרי כנען בחזקה.
ד) ויהי כאשר הלכו לדרכם, ויסתירו את כותונתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני.
ה) וככה מכרוני רעיהם לישמעאלים, והמה לא דברו כזב באומרם כזאת.
ו) כי בקש יוסף להסתיר ממני את מעשי אחינו, ויקרא לאחיו ויאמר אליהם.
ז) אל תגידו לאבינו את אשר עשיתם לי, ואמרו לו כאשר ספרתי אנכי לבנימין.
ח) וגם מחשבותיכם בלבכם תהיינה כאלה, ולא יגעו הדברים האלה עד לב אבי.
פרק ג א) ועתה בני, אהבו גם אתם את ה' אלוהי השמים והארץ, ושמרו מצוותיו, ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש.
ב) ומחשבותיכם תהיינה לטובה, כאשר ידעתם גם אותי, כי כל איש אשר מחשבותיו נכוחות יראה הכל ישר לפניו.
ג) יראו את ה' ואהבו את רעיכם, ואם יבקשו רוחות בלייעל להציק לכם בכל צרה רעה, לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי.
ד) מה רבו האנשים אשר ביקשו את נפשו, וה' הגן עליו, כי כל ירא ה' ואוהב רעהו לא יכהו רוח בלייעל, כי ה' מגן לו.
ה) וגם מזימת אנשים וחיות לא תוכל למשל בו, כי ה' בעזרו עקב האהבה אשר אהב את רעהו.
ו) ויוסף בקש מאבינו כי יתפלל אל ה' בעד אחיו, למען לא יחשב ה' להם לעוון את אשר עשו לו רע.
ז) וככה קרא יעקב: הבן יקיר לי יוסף, ניצחת את רחמי יעקב אביך.
ח) ויחבק לו וינשק לו כשעתים.
פרק ד א) אתם ראיתם בני, את אחרית האיש הטוב יוסף, לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו, למען תישאו גם אתם זרי תהילה.
ב) כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על כל, ואם חטאים הם.
ג) ואם גם הם יחרשו עליו רעה, עושה טוב ינצח רע, כי אלוהים מגן לו, ואת צדיקים כנפשו יאהב.
ד) וכי יתפאר לא יתחרה בו איש, וכי יעשר לא יקנא בו גיבור, כי יהי ישבחהו: את צנוע יאהב, על דל ירחם, על חולה יחוס, ואת ה' יהלל.
ה) לירא ה' מגן הוא, לאוהב אלוהים יעזור, למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו, ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו.
פרק ה א) ועל כן בני, אם מחשבותיכם תהיינה טובות, גם מרעים ישלימו לכם, והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב, ואנשי בצע לא רק ישובו מתאוותם כי גם נתון יתנו את חילם לאשר בצרה.
ב) ואם תעשו טוב, גם הרוחות הטמאים ינוסו מפניכם, וחית השדה תירא מכם.
ג) כי המקום אשר בו יכבד איש מעשים טובים ועל דעתו יגיה אור, גם החושך ינוס משם.
ד) כי אם עזות יענה איש לאיש קדוש, והתנחם כי יחונן צדיק את המגדף ויחריש.
ה) ואם יבגוד איש בצדיק, והתפלל בעדו הצדיק, כי אם גם לרגע קט ידכא, עוד מעט ישגא זהרו ויופיע כאשר היה גם יוסף אחי.
פרק ו א) יצר האיש הטוב לא ניתן ביד רוח חטא בלייעל, כי מלאך השלום ינהל נפשו.
ב) ולא יביט בתאווה על כל דבר מושחת, ולא יצבור הון בחמדתו.
ג) לא יתפנק בתענוגים, את קרובו לא יעציב, בטנו לא ימלא מאכלי תאווה, ולא ישא ולא יתור אחרי עיניו כי ה' חלקו.
ד) לא כבוד אנשים וקלונם יטו את היצר הטוב, וערמה וכזב וריב ודיבה לא ידע, כי ה' ישכן בו ויאיר את נפשו, ויחדהו בכל בכל עת.
ה) ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות: ברכה וקללה, בוז וכבוד, עצב ושמחה, שקט ורוגז, שפת חנף ואמת, עוני ועושר, כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה.
ו) לא שמע לו ושמע, ומראה ומראה, כי כל אשר יעשה או ידבר או יראה, ידע כי ה' יראה לנפשו.
ז) והוא את דעתו יטהר, למען אשר לא יאשימהו אלוהים ואנשים. וכן גם כל מעשי בלייעל שניים הם ותם אין בהם.
פרק ז א) ועל כן הנני מצווכם בני, נוסו מפני רעת בלייעל, כי חרב הוא נותן לכל השומעים אליו.
ב) והחרב היא אם שבע רעות. לראשונה תהר הדעת מבלייעל, ותלד הרעה הראשונה דם. השניה בהלה, השלישית תוגה, הרביעית גלות, החמישית מחסור, השישית רעש, השביעית חורבן.
ג) ועל כן נקם אלוהים מקין שבע נקמות, כי בכל מאה שנה הביא ה' עליו מכה אחת.
ד) ובהיותו בן מאתים שנה החל להיענות, ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול, על דבר הבל אחיו הצדיק. בשבע רעות נשפט קין, ולמך בשבעים ושבע.
ה) כי בעונש הזה ידונו לעולמי עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם.
פרק ח א) ואתם בני, נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים, ודבקו בטוב ובאהבה.
ב) כי כל אשר לו לב טהור באהבה לא יביט אל אישה לזנות עמה, כי אין שמץ רע בלבבו, כי רוח ה' נחה עליו.
ג) כי כאשר לא תטנף השמש ואם גם על צואה וטיט זרחה, ויבשה שניהם והסירה את ריחם הרע, כן גם לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר, והוא לא יטנף.
פרק ט א) ואחזה והנה גם מעשים לא טובים יהיו בכם, כאשר דיבר חנוך הצדיק, כי זנות סדום תזנו. ונשמדתם כמעט, ותחדשו את הוללותכם עם הנשים, ומלכות ה' לא תשכון ביניכם, כי חיש מהר יסירנה.
ב) ואולם מקדש ה' בחלקכם יהי, וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון, ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל הגויים, עד אשר ישלח עליו את ישועתו ויבוא וישקיף עליכם.
פרק י א) ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמוד לראות את צלמו ואת דמות פניו.
ב) ועל ידי תפילת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל צלמו כאשר היה.
ג) ויהי כאשר דיבר להם כאלה, ויאמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת.
ד) ואתם גמלו אמת איש את קרובו, ושמרו את חוקות ה' ואת מצוותיו.
ה) כי את אלה אנכי מוריש לכם תחת כל נחלה, וגם אתם תנחילו אלה לבניכם נחלת עולמים, כי כן עשו אברהם יצחק ויעקב.
ו) כי את כל אלה נתנו לנו נחלה לאמור: שמרו את מצות ה', עד אשר יגלה ה' ישועתו לכל הגויים.
ז) ואז תראו את חנוך ואת נח ואת שם ואת אברהם ואת יצחק ואת יעקב עומדים לימינו בשמחה.
ח) ואז נקום גם אנחנו איש על שבטו, ונשתחווה למלך השמים.
ט) וכל בני איש יקיצו, אלה לכבוד ואלה לחרפות.
י) ואתם בני, אם תתהלכו בקדושה במצוות ה', עוד תשכנו אתי לבטח, וכל ישראל יקבץ אל ה'.
פרק יא א) ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם, כי אם עובד ה' מחלק טרף לעושי טוב.
ב) ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד ה', שומע בקולו ועושה רצונו, והוא יאיר בדעת חדשה את כל הגויים, והוא באור הדעת על ישראל יופיע בישועה.
פרק יב א) ויהי כאשר כילה את דבריו ויאמר: הנני מצווה אתכם בני, העלו את עצמותיי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותיי.
ב) וימת בנימין בשיבה טובה, בן חמש ועשרים ומאה שנה.
ג) וישימו אותו בארון.
ד) ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה, ויעלו הם ואחיהם את עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען, ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם.
ה) והמה שבו מארץ כנען, וישבו במצרים עד יום עלותם מארץ מצרים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה